 |
למלחמה יש יעד עליון - ניצחון על האויב אמר BB. שתי טענות יש לי על אמירה זו: א. כדרכו "מנהיגינו" מערבב בין מטרות מדיניות למטרות צבאיות ונמנע לקבוע מטרות ברורות ומדידות לצה"ל. נכון לעכשיו, מה בפועל עושה צה"ל? מפגיז ומרעיב 2 מיליון אנשים. מהי מטרת היעד המוצהר והכללי? BB נותן הוראה לבצע פשע מלחמה, כאשר הוא שומר על עמימות שתוכל לספק לו מרחב הכחשה בעתיד. אפשר למשל היה להצהיר שהמטרה המדינית היא להביא את החמאס להסכים להסדר שיכלול שחרור החטופים ויציאת הלוחמים מן הרצועה. מדוע אינם אומרים זאת? הם יודעים בעצמם שהסיכוי לכך נמוך. באופן ביזארי שלטון הבלהות של הימין פיתח מנטליות אפיפיורית. הם חסינים מטעויות ולכן אפילו בהבטחות שווא ברורות, הם אינם יכולים להסתכן. ב. זה בהחלט תפקידו של המנהיג לקבוע מטרות ויעדים. זו בהחלט פררוגטיבה של BB לקבוע כי מטרת המדיניות היא ניצחון על אויבינו (בשמאל?). הבעיה היא בסאבטקסט הסמוי ולא במה שנאמר בגלוי. הסאבטקסט הוא שמה טבעי יותר מקביעת הניצחון על האוייב כיעד עליון? ובכן, זה דוקא לא נכון. זה רק אחד מכל מיני יעדים עליונים אפשריים. דוגמה מובהקת היא המאבק העיקש שניהל הקנצלר ביסמרק ב-1866, במהלך המלחמה בין פרוסיה לאוסטריה. ביסמרק נאבק בעקשות (עד כדי איום בהתאבדות) בקיסר ובכל מיני לאומנים קיצוניים ששאפו לניצחון מוחלט על האוסטרים (סיסמתם היתה "קדימה לוינה"). ביסמרק הבין שהמטרה צריכה להיות לא לנצח יותר מדי, כדי להשאיר את האוסטרים נייטרלים במאבק העתידי כנגד צרפת. גם במלחמה הגדולה נגד צרפת ב-1870, ביסמרק הבין שהיעד העליון הוא הקמת הקיסרות הגרמנית המאוחדת ולא כיבוש צרפת. לכן הפרוסים פינו את צרפת ולא התעקשו למוטט את הרפובליקה הצרפתית.
|
 |