בתשובה לאביב, 15/04/25 18:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין בארץ תואם-ביבי. זה טיעון אולי סביר היפותטית אבל מופרך מציאותית. המשחק מול ביבי הוא לא שש-בש, הוא שח-מט. ברגע שנתניהו ירד מעל במת ההיסטוריה/הפוליטיקה הישראלית, השינוי הפוליטי שזה יגרור יהיה שקול לזה של השינוי העולמי בעקבות התפרקות ברית-המועצות. מהצד השני אין אף אחד שמחזיק כל כך הרבה כח ציבורי ופוליטי + מכונת רעל אגרסיבית, ומהצד הליכודי/פאשיסטי לא נראה שיש מישהו כזה שיכול להשתמש באופן יעיל בתשתית שנתניהו הקים. בין השאר בגלל שנתניהו מקפיד מזה עשורים לכסח את הדשא סביבו כדי שיישארו שם רק גמדים עלובים ואימפוטנטיים שלא שווים כלום בלי הגב שלו. מי שחושב שאיזה יריב לוין (שלא לומר גדעון סער או אבי דיכטר) מסוגל להיכנס לנעליים האלה בהצלחה - שיקום. עצם זה שהפוליטיקה הישראלית הגיעה למצב כזה זה אסון דמוקרטי מעצם התהוותו - כי כל המטרה של משטר דמוקרטי היא למנוע מראש היווצרות של גידול מוטציוני כזה שמרכז כל כך הרבה כח אצל איש אחד. נכון שהנצחון המאד זמני בשחמט הלפני קודם הזיז את נתניהו זמנית, אבל הוא עמד על כרעי תרנגולת1 ו(כולנו מקווים) היה לפני מחדל ה-7 באוקטובר הנורא. התנאי לנצחון האמיתי בשחמט הוא שינוי מספיק משמעותי שידאג שנתניהו לא יוכל לחזור להיות ראש ממשלה. למשל - על ידי הקמת וועדת חקירה ממלכתית ואכיפת מסקנותיה. התנאי השני לשינוי בר-קיימא הוא חקיקה מהירה של חוקה/חוקי יסוד שיחזקו לדורות את מעמדה של הדמוקרטיה הישראלית. 1 שלא שווה אפילו את הפיתות שפוזרו ליד ביתה במיצג מחאה מוצלח במיוחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ייחוס כוחות העל לפוליטיקאי ממוצע שיתרונו המובהק והיחיד לדעתי הוא הידע הנכון באיך ״משחקים טוב״ עם הקלפים הפוליטיים העומדים לרשותו, הוא מן הטעויות הרווחות בציבור הפוליטי של תנועות המרכז הנוטות שמאלה, והרואות בנתניהו - האיש - האגו - את הסיבה היחידה לאי עליית השמאל לשלטון ובכך מחזקות -אולי מבהירות-את הדבקות בתאוריות האגוצנטריות למיניהן ובכללן התיאוריות ההיליוצנטריות גרסת האייל הקורא. הימין ללא נתניהו ישאר אותו ימין, פרישת המנהיג המיתולוגי של הליכוד ככל הנראה לא יהיה זה שיגרום לאנשי ימין או אנשי ליכוד לעבור לצדדים המזוהים עם המרכז שמאל ואם הליכוד יעמיד בראשו את לוין או את כץ יתכן אפילו שגורמים מהמרכז יחזרו להצביע לליכוד שלא בהנהגת נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ימין ושמאל, ואידך זיל גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם - לקרוא למי שמצליח להישאר ואף לחזק את שלטונו שנה וחצי אחרי המחדל הנורא בהיסטוריה של מדינתו "פוליטיקאי ממוצע", זה בערך כמו לקרוא למנכ"ל שהביא את החברה שלו מפשיטת רגל לחברה של מיליארד דולר "מנכ"ל ממוצע", או לקרוא לכדורגלן שמחסרון 3:0 בדקה התשעים הביא את קבוצתו לנצחון "כדורגלן ממוצע". הזלזול בכוחו של האויב הוא מהגרועים בכשלים, וההיסטוריה העכשווית מראה זאת שוב ושוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זאת לא חוכמה להיות מנכ״ל מצליח גם אם אתה לא כזה מוצלח כאשר יש לך מוצר שהקהל לא מוכן לוותר עליו. קשה לא להיות מנכ״ל מצליח בחברת קוקה-קולה. אתה חושב שלו נתניהו היה מנהיג השמאל, השמאל היה עולה לשלטון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלו מנהיג(י) האופוזיציה בשנתיים האחרונות היו מפגינים אפילו 50 יחוז מכישוריו הפוליטיים, הוא כבר מזמן היה הפח האשפה של ההיסטוריה. עם אופוזיציה דמויית נתניהו (ולו במעט) הוא לא היה מחזיק חודש אחד אחרי ה-7 באוקטובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מניית קוקה קולה תקרוס ב-80 אחוז בשבוע, צריך מנכ"ל מאד מוצלח כדי להחזיר אותה לגב הסוס. זו האנלוגיה הרלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה זלזול באוייב. יש בעיה הפוכה של הפיכת BB לחזות הכל. יש קבוצה מסויימת של ביביסטים. אבל יש גם קבוצה (להערכתי יותר גדולה) של חרדים, דתיים-לאומנים ומזרחים-מקצועיים שבזים ל-BB ותמיכתם בו אינסטרומנטלית. זוכר את שקרן בן שקרן של סמוטריץ? ברגע שBB ילך הם ימצאו קויזלינג אחר שימלא את המשבצת ומועמדים לא חסרים (כ"ץ, לוין, דיכטר, ברקת, צחי נגבי, גדעון סער, אירית לינור, ...). אני גם לא חושב שBB מאפריל 2025 כזה מציאה. הוא היסטרי, נגרר בקלות לקיצוניות ורדיקליות והעיקר פיתח תסביך של "תמות נפשי עם פלישתים". אם מפקדי צה"ל, השב"כ והמוסד הם בוגדים, מתי יגיע הרגע להפעיל את צפירת ה-SOS ולעלות בהמונינו על הסירות לקפריסין, לסבוס ולמפדוזה? ועוד משהו קטן: BB לא נראה לי אדם מאושר. כמה מרוצה מעצמו יכול להיות אדם אינטלגנטי המגלה שתומכיו הם ואטורי, גוטליב, אלמוג מלרע כהן ומאי גולן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ענין האושר לכאן? סטאלין נראה לך מאושר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה לענות לך. הוא נראה לי מצוברח וממורמר. האם יתכן שבתוך הגוש הזה של סיגרים, טובות הנאה ושומן חזרזירי מסתתר חמוץ אחד הבטוח שהוא הילד ההולנדי עם האצבע בסכר וכל העולם ואשתו נלחמים בו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מעניינת אותי הפסיכולוגיה הפנימית של רשעים. אני אמפיריציסט. אני יכול למדוד מה אנשים עושים, לא מה הם חושבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פראנואידים לא מסוגלים להיות מאושרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבור כמאה אלף ישראלים רגע ה-SOS כבר עבר והם כבר לא פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זה relocation de lux בתנאים של המהגרים. מתי והאם כל זה יהפוך למנוסת בהלה, כמו יציאת היהודים מבריה"מ? מתי תומכי בנחמין ישתמשו בנשק שהוא חלק להם כדי להבטיח לעצמם מקום בתור לחלוקת הסרטיפיקטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עושה את אותה טעות שעושים אנשי ימין כשהם מנסים ונכשלים להבין (בכוונה או כטריק רטורי או בטעות) את תופעת הרל״ב. הרל״ב לא ״טוען ש״ ולא קיבל את ״התזה ש״ BB הוא חזות הכל. הרל״ב זה ריאקציה לתופעת הרק ביבי. הרל״ב זה לא הפיכת ביבי לחזות הכל אלא בדיוק ההיפך הגמור מכך. זו האידיאולוגיה (הנכונה, המנומקת, האקוטית והראויה ביותר היום בישראל) שהפיכת BB לחזות הכל זו תופעה שהביאה את ישראל לריקבון מתקדם וללא פחות מאשר למצב של סכנה קיומית. ברור שרבים בימין מתיחסים לתופעת הביביזם באופן אינסטרומנטלי. כאילו דה?! איך זה בדיוק סותר את זה שתופעת הביביזם היא קיימת ומסוכנת? האם דת הופכת להיות לא חשובה או לא באמת מגדירה מבנה חברתי רק בגלל שחלקים מחבריה מקיימים ומתקיימים בתוך סט טקסיה ואמונותיה באופן אינסטרומנטלי? בהתנהגות האנושית אין דבר כזה שאין דבר כזה. אם קבוצה גדולה של אנשים מתנהגים ומתנהלים עפ״י איזם מסוים, האיזם הזה מעצב את העולם. זה לא משנה מה אתה מגלה עליהם כשאתה בוחן כליות ולב. המבנה החברתי הוא מבוסס ביהביוריזם. משפטים כמו ״אני לא ממעריציו הגדולים של ביבי, אבל...״ הם חסרי משמעות אם חברי המחנה ממשיכים לזרום עם הביביסטים כי זה עוזר לשמר שלטון. הביביזם היא תופעה סוציולוגית ולא משהו ששימושי לעסוק בו במונחים של ניתוח פסיכולוגי. ״אני גם לא חושב שBB מאפריל 2025 כזה מציאה״ נו אז? ביביזם וביבי אלו שני דברים שונים. הכת ממשיכה להתנהג ככת שנוהרת אחרי האיזם ואחרי קסמו של הגורו, גם כשהגורו מתחרפן לחלוטין, דעך ביכולות התמרון שלו, איבד מהיכולות שאיפשרו לו בעבר להקים את הכת או אפילו נפל למיטתו בה מאכילים אותו עם כפית. ״כמה מרוצה מעצמו יכול להיות אדם אינטלגנטי המגלה שתומכיו הם ואטורי, גוטליב, אלמוג מלרע כהן ומאי גולן?״ איך האושר של הביבי קשור בכלל לנושא ואיך זה השתרבב לנושא הדיון? המקהלה הזאת של ואטורי, גוטליב, אלמוג מלרע כהן ומאי גולן, שמתרוצצים סביב דמותו (ה-90% לחלוטין מיתולוגית/בדיונית) של ביבי זה לא משהו שקיים לצד הביביזם. זה הביביזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן הרבה דברים שנראה לי שהמשך השיח עליהם יהא התחפרות בזוטי דברים. לעניין הרל"ב, נראה לי שרבים כאן פחות מגוייסים לעניין הרל"ב ממך. אמרו לי כאן שהחלפת BB, תהיה התחלה טובה וקבלתי זאת. הקבלה הזאת הולכת ומתכרסמת כל הזמן. התחושה שלי, ללא יותר מדי עובדות שיתמכו בה, היא שהשיח ה-BB לפחות בחלקו מכסה על מחלוקת אידאולוגית עמוקה שישנה בין קצוות המפה. מצד אחד אגואיזם חסר חמלה ופאשיסטי וכל מה שעומד בדרכנו, יש לדרוס אותו עם D9. ומן הצד השני, עמדה ליברלית, סובלנית הכמהה לאנושיות, קבלה ונורמליות. יותר משהוא מנהיג את אחד הצדדים, BB, מזגזג ביניהם ומנסה לצוד את המגזר השלישי האדיש לדילמה. להערכתי העלמותו האישית של BB וחצרו תשפיע הרבה פחות ממה שהרוב כאן חושב ובודאי פחות ממה שאתה מתאר. הרל"ב מובן לי רציונלית, אבל אני פחות מחוייב לו רגשית. ה"עריקות" של גנץ (בפעם השנייה יחד עם אייזנקוט), אל מחנה ה"ביחד ננצח", נראית לי גם בדיעבד כטעות, אך לא כבגידה או כפירה. השאלה הנכונה שצריך לשאול בבירור ריאלי של מחלוקת ה-BB, היא כמה ביביסטים יש בין מצביעי האגודה, ש"ס, ההתנחלוית ובנחמין. לדעתי פחות ממה שרבים חושבים. אבל אני כמובן מסכים שדעתי בעניין זה אינה טובה יותר מכל דעה אחרת. בעיקר מפני שהסוגיה של המפלגות הללו ללא ה-BB, היא עד עתה, היפותטית בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה משום מה בטוח שאנחנו לא מסכימים על דברים שמהקריאה שלי אותך נראה לי שאנחנו כן מסכימים. רק למשל, האמירה שיש לא מעט לא מעריצי ביבי בין מצביעי האגודה, ש"ס, ההתנחלוית ובנחמין. אם תקרא את מה שכתבתי למעלה קצת יותר בזהירות תגלה שזו בדיוק הנקודה שלי - לא צריך להיות ביביסט / מעריץ ביבי מושבע כפרט כדי להיות חלק מתופעת הביביזם כתופעה בהביוריסטית / סוציולוגית. ברור שמבנה הקואליציה איננו על טהרת המאמינים האדוקים בביבי. כת הביביסטים הארד-קור היא בהחלט מיעוט בישראל, אבל כוחה של הכת הביביסטית הוא כה משמעותי שהיא הפכה את מפלגת השלטון על הראש (עד כדי שאי אפשר לזהות היום את הליכוד בהשוואה למפלגה שהיא היתה בעבר) ומפלגת השלטון אספה סביבה שותפים טבעיים שנהנים מתופעת פולחן האישיות והכוח הפוליטי שהיא נותנת להם (בלי הביביזם, תופעת בן-גביר/כהניזם לא היתה מצליחה להגיע למקום מרכזי כל כך בשלטון הישראלי - הכוחות הסבירים יחסית שהיו פעם בליכוד, לפני עידן הביביזם, היו מונעים זאת). ״הסוגיה של המפלגות הללו ללא ה-BB, היא עד עתה, היפותטית בלבד.״ אחרי יותר מעשור וחצי של קיבעון על אותו חרצוף מאוס (ומושחת), בדמוקרטיות מקובל שזה סביר ונורמלי שאחרי כל כך הרבה זמן רצוי לעשות את הניסוי (גם בלי לדעת מה בדיוק מראש מה תוצאות הניסוי) ולזרוק את הנדבק-מידי לכסאו מכל המדרגות. האם יש עוד שכבות של ריקבון בחברה הישראלית מלבד הביביזם? באארור. אבל צריך להוריד את שכבת הביביזם לפני שאפשר יהיה להתחיל להצליח לטפל בשכבות שמתחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוחו של ביבי לא נובע מזה שיש לו כוחות על. כוחו נובע מזה שיש למצביעיו כוחות תת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו הפוליטיקאי הממוצע, יצא לציבור בימים אלו להתודא לחה''כ אושר שקלים מן הספסלים האחוריים של הליכוד. מצד אחד ''תואר ראשון בכלכלה, מדע המדינה וסוציולוגיה ותואר שני בתקשורת פוליטית באוניברסיטת בר-אילן''. מצד שני, הרושם שלי לפחות, שהוא טיפש כמו נעל. אולי צריך להזהר ברושם ראשוני על סמך ארוע אחד ולכן אומר את הנקודה באופן כללי ולאו דוקא על אדם ספציפי. הרעיון של בחירות פנימיות, מרכז ליכוד, שביעיות וכן הלאה, הוא רעיון מפוקפק מאד. אנו רואים כמה קשיים ומורכבויות כרוכים בסיפור של בחירות כלליות. המחשבה שהעתקת התהליך הזה לפוליטיקה המפלגתית תורמת לבריאות הדמוקרטיה, נראה לי מאד מוטל בספק. אחת הבעיות בדמוקרטיה היא הכוח הרב מאד שנלקח מן הפרט ונמסר לנבחרי העם. התנדבות להעביר עוד כוח והשפעה לגוף של מתווכים וספסרים פוליטיים נראה לי מזיק. בחירת רשימת המועמדים ע''י מנהיגי המפלגות היא אחד המבחנים לכישוריהם. היא גם תרופה לנטייה הפופולארית להפריד בין ה''מנהיג'' לבין מעשי שליחיו ועושי דברו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מניח שפולמוס ׳הבחירות המקדימות׳ והקשר שלהן לדמוקרטיה הפרלמנטרית הישראלית מוכרות ידועות. אני מצדד בשיטה האמריקאית המחייבת קיום הליך בחירות מקדימות מכל סוג - מקדימות סגורות, פתוחות, כוללניות כתנאי מקדים לבחירות הכלליות. אני מודע לכמה היבטים : 1. אני מודע שהליך זה יכול ויפגע בחוק ההתאגדות וחופש הביטוי, אבל רואה בכך הכרח בל יגונה בנסיבות הפוליטיות הנוכחיות. 2. נכון, אני משווה בין תפוחים לתפוזים, אבל גם בין תפוחים לתפוזים יש צדדים שווים. כך למשל אני למד מהשנים האחרונות ולפיהם למרות שהשיטה הישראלית היא רב מפלגתית, הרי שבפועל כל המפלגות משתפות פעולה פוליטית בין 2 גושים פוליטיים יהיה שמם אשר יהיה ובכך הן מציגים מצג דו גושי בלתי מתפשר המזכיר מאוד את התכונות הפוליטיות הדו גושיות. בעבר הפוליטי הרחוק והלא רחוק הפוליטיקה הייתה אמנם דו גושית, אבל מסביבה חגו עוד מפלגות שגם אם שתפו פעולה בין הגושים, רובם לא היו פוסלים הצעות מגונות כמו לעבור לגוש האחר. כיום המחנה הימני מורכב מתנועה פוליטית גדולה המובילה את המחנה כאשר מסביבה חגים מפלגות דתיות/עדתיות אשכנזיות וספרדיות ודתיות לאומיות. מפלגות אלו יכולות לריב אחד עם השני כולל עם המפלגה המובילה על נושאים מאוד עקרוניים אבל עדיין להשאר באותו גוש מחוסר ברירה ולא כי יש להם איזו חלופה אחרת. הדברים די דומים בצד השני שאולי אין לו מרכז פוליטי כמו הליכוד, אבל ברור הוא שמפלגות המרכז והשמאל [ובתמיכת פוליטית הד הוק של המפלגות הערביות בהפלת נתניהו] די מחויבות בנאמנותן הפוליטית לגוש ולא יערקו לצד השני. זהו מצב דברים של ריבוי דעות המיישרות קווים פוליטיים לקו אחד ואחיד במאני טיים של הבחירות. החשש האמיתי מבגידה בין הצדדים - מצב פוליטי בעייתי שהמחוקק לא מצליח/רוצה לתקן - או שינוי קו או פיצול קו, מוביל לכך שהליך הסינון המחמיר בא לידי ביטוי בהקמת וועדות מסדרות ולא דמוקרטיות. בישראל גם הליכוד וגם המערך קיימו בחירות מקדימות בתחילת שנות ה-90, כיום עדיין השיטה מונהגת אצל הליכוד. בארה״ב הבחירות המקדימות מהוות את הליך הסינון המאוד מרכזי והמהותי בהליך בחירת צירי המפלגות וזאת בעולם פוליטי דו גושי המחייב הליך כזה, המרסן את השחיתות הפוליטית במפלגות באמצעות קניית תפקידים באמצעות קניית הצירים בוועדה המסדרת ואשר הייתה נפוצה מאמצע המאה ה-19 ותחילת המאה הקודמת בארה״ב. 3. לדעתי, אולי אנחנו נוטים להאשים את התוצאה או את האנשים שגרמו לתוצאה ולא את השיטה עצמה. השיטה הישראלית המגינה על זכות ההתאגדות גורמת לכך שלעולם לא יהיה שינוי בקרב הקבוצות הלא ליברליות ומעכבות בהכרח את האפשרות שהשינויים יתרחשו מלמטה ולא מלמעלה. כדי לשנות את השיטה יש לאמץ שיטות דמוקרטיות כמו בחירות מקדימות בכל המפלגות , זה ימנע הדרת נשים, בערות וזהו תנאי בסיסי כדי לייצר שכבה מבוקרת ומאוזנת של הפוליטיקה הישראלית. זה ישנה סדרי עולם אצל החברה החרדית והערבית בהרבה היבטים ויתן ביטוי אמיתי לעמדותם הפוליטיות שעד היום הן מעוקרות ומשוללות. משם יכול להתחיל השינוי. 4. להלן קישור לסרט שלאחרונה עלה ברשת היוטיוב על אווה בראון. הסרטון מתאר אגב דמותה את הדמויות המשפיעות במלחמת העולם השנייה שהופיעו בסרט וש׳אנחנו׳ - אוהבי ההיסטוריה של המאה הקודמת - מכירים מהספרות הכתובה ו/או המצולמת - מופיעות כעת בסרטונים צבעוניים שאולי לא כולם ראו עדיין - כמו החיו את הדמויות במיוחד מהביוגרפיות על היטלר הישנות והחדשות. -------- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איזו בעיה פריימריז חובה פותרים. האם נשים ישותפו במקומות ריאליים במפלגות חרדיות? האם זה ישנה את האידאולוגיה שלהן ושל הכהניסטים? האם זה יציב מועמדים יותר מוצלחים במפלגות המרכז (מוצלחים כמו רגב, אמסלם וקרעי שזכו למקומות גבוהים בפריימריז בליכוד)? אם אי הדרת נשים כל כך חשובה אפשר לחוקק שלא יכנס מועמד רביעי של מפלגה לכנסת אלא אם נכנסה לפניו אשה (שמיני- שתי נשים, וכך הלאה) במקום לחוקק חובת פריימריז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבת הטענות של המצדדים ברפורמות המשפטיות היא שהרשות השופטת הפרה את האיזונים בין 3 הרשויות בכך שהיא ניכסה לעצמה בתחילת שנות ה-90 את הסמכות לבטל חוקים שהרשות המחוקקת ואיון דרישות הרשות המבצעת המבקשת את החקיקה. לא רבים מתזכרים זאת בהקשרים הנכונים, אבל ראוי לציין כי בשנות ה-90 גם הרשות המחוקקת בכובעה של הרשות המבצעת קיבלה חיזוקים שלא היו לה בעבר כדוגמת הבחירה הישירה לראשות לממשלה, חיזוק מעמד ראש הממשלה וכן נטרול הצעות האי אמון בהעמדת אופציה חלופית ועוד. כאשר מנסים לכמת ולבדוק איזו רשות ״הרוויחה״ יותר, הרשות השופטת או המחוקקת משנות ה-90 הנועזות, עולה שהרשות המחוקקת התחזקה מאוד ולמעשה האיזון בא לידי ביטוי בחיזוק הנגדי של הרשות השופטת. 1. עד שנת 1992, נציגי המפלגות נבחרו על ידי ראשי המפלגה/וועדות מסדרות פנימיות וכו׳. ראשי המפלגות שלטו בזהות חברי הכנסת ובכוחם להצביע בכנסת ולמעשה עד 92׳ הרשות המחוקקת לרוב הייתה כנועה לרשות המבצעת וגם בממשלות אחדות, האופוזיציה השולית קולה לא נשמע והרשות המבצעת רמסה את הרשות המחוקקת. מפלגת העבודה המנוחה בשנת 92׳ הייתה הראשונה לקיים פריימריס ובעקבותיה גם הליכוד המובס קיים פריימריס בשנת 93׳ בו נבחר נתניהו ליו״ר הליכוד בפעם הראשונה. הבחירות המקדימות מעצימות את הרשות המחוקקת/הכנסת ועצמאותה מאיימת ברצינות על הרשות המבצעת שכן אין לראשיה שליטה על זהות אלו שיזכו בפריימריס וכך כל ח״כ הוא מלך בהצבעות אי-אמון. עקב ׳איומים׳ אלו, דאגו ראשי המפלגות להכניס סעיפים המעניקים ליו״ר יתרון מובהק כדוגמת השריונים לקיבוצים, מושבים ,צעירים, גאים וכו׳. ככל שיש יותר שריונים, כך שליטת ראשי המפלגה בזהות הזוכים בבחירות גובר ומאיין למעשה את הבסיס הדמוקרטי בבחירות המקדימות והכלליות. יש הטוענים 1 שהפריימריס מפחית את הכוח של מפלגות קטנות וסקטוריאליות כדוגמת המפלגות החרדיות בכך שהן מאויימות תמיד על ידי חברי כנסת עצמאיים - שלא כפופים ליו״ר - שלא יקיימו את ההסכם עליהם הם חתמו מול היו״ר - ויצביעו נגד עמדת ראשי המפלגה הראשית מתוך שיקולים אלקטורליים עצמאיים או להשפיע על החלטות ראשי המפלגה. אפשר לראות זאת ביחסים הפוליטיים של תנועת הליכוד מול התנועות החרדיות והלאומיות בעניין חקיקת הגיוס וחוסר היכולת של נתניהו לכפות את דעתו בנושא על כלל חברי הכנסת ממפלגתו וגם במקטעים מסויימים בעניין הרפורמות המשפטיות שנבלמו. 2. מאמרם איל בנבנשתי ומיכל גינוסר־נוי עוסק במגוון נושאים לרבות השוואות ב׳דילמות אסיר׳ בין ראשי המפלגה לחברי הכנסת העצמאיים, ובין המפלגות הגדולות בעידן דו מפלגתי כדוגמת ליכוד/מערך לבין מפלגות הלווין ובעוד נושאים מעניינים, אבל לעניינו אנו - אין ספק שהמפלגות החרדיות עשו ויעשו כל שביכולתן כדי למנוע מצב חקיקתי שבו מפלגות יחוייבו לתת לציבור לבחור את נציגיו לכנסת בצורה חופשית וכן לחייב אותם להכניס אלמנטים דמוקרטיים בסיסיים בתוך הליך הבחירות הפנימי. לדעתי, הליך בחירות חופשי מקדים, יש ביכולתו להבריא את המערכת הפוליטית הישראלית החולה ולשנות עמדות וקביעות גם במפלגות הכנועות לדעת הוועדה ולא לדעת הבריות. 3. לשאלותיך - > האם נשים ישותפו במקומות ריאליים במפלגות חרדיות? >> כן. אם נשים יגישו את מועמדותן והן יבחרו בבחירות המקדימות במקומות ריאליים, אני לא רואה שום דרך של האדמו״ר למנוע את מינויה של חרדית לכנסת. ועדיין זה עדיף על שריון ( שאני גם מצדד בו בנסיבות הנוכחיות) מועמדת ממין אישה במפלגות. > האם זה ישנה את האידאולוגיה שלהן ושל הכהניסטים? >> למה אתה רוצה שהם ישנו את האידיאולוגיות שלהם ? אם כבר, ברור הוא שוועדות מסדרות בוודאי שלא יבחרו מועמדים ׳החשודים׳ בליברליזם/פלורליזם וכו׳. שינויים מהותיים באידיאולוגיות מוטב שהן יתרחשו מלמטה ולא מלמעלה. > האם זה יציב מועמדים יותר מוצלחים במפלגות המרכז (מוצלחים כמו רגב, אמסלם וקרעי שזכו למקומות גבוהים בפריימריז בליכוד)? >> אני לא יודע מה היא ההגדרה ל׳הצלחה׳ לשיטתך, אבל בכל מקרה אני אעדיף שבבחירות חופשיות יתמודדו ׳טיפשים׳ שהציבור בחר בהם על פני ׳חכמים׳ שחבר שלהם בחר בהם. ----------- 1 איל בנבנשתי ומיכל גינוסר־נוי - ׳הבחירות המקדימות במפלגות לקראת הבחירות לכנסת והשפעתן על הדמוקרטיה בישראל׳ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. דילמת האסיר- הכוונה לדילמה של דרעי? (סליחה, לא יכולתי להתאפק) 3. א. אם הרבי אומר לבחור במועמד פלוני בפריימריז, זה לא כמו שהרבי אומר להצביע למפלגה פלונית? נראה לי שאפילו יותר, כי לרבי א' יהיה מועמד פלוני ולרבי ב' מועמד אלמוני. והחסידים של כל רב יכניסו את המועמד שלו. איך יכנסו כך נשים למקומות ריאליים? ב. לענין המוצלחות של חברי הכנסת אני יותר אליטיסט ממך. אני מעדיף אנשים בעלי רקורד שבחרה ועדה מסדרת1 על פני הג'יפה שנבחרת בפריימריז. אני מסתכל על הח"כים של שנות השמונים ותחילת התשעים בטרם הפריימריז והם נראים לי עדיפים לאין שיעור על הנוכחיים. גם הח"כים של יש עתיד שסודרו ולא נבחרו נראים לי עדיפים על אלו במפלגות שכן נבחרו. __________ 1 ולא היו"ר שבוחר את אנשי שלומו, אבל לשם כך צריך מנגנון מפלגתי מפותח ועם ותק ופטינה, וזה לצערי כבר לא בנמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א1. אם הנשים החרדיות האשכנזיות המהוות 50% משיעור המצביעים בבחירות המוקדמות למפלגת אגודת ישראל לא מוכנות להצביע בהצבעות חופשיות וסודיות לאישה שהגישה את מועמדותה חרף המלצת הרב/בעלה, אני מניח שזוהי בחירת האישה. אני לא פוסל שריון נשים בכל המפלגות כי אני חושב שכן ראוי לעשות זאת או להכשיר את התנאים. יש הטוענים ששריון מגזרים הם אפליה או כפייה שזאת כפייה, אבל מלכתחילה אני אעדיף בחירות מוקדמות שבו גם אישה חילונית יכולה להגיש מועמדות למפלגה חרדית וגם נשים חרדיות יוכלו להציע מועמדות בבחירות מוקדמות במפלגות חילוניות. בחירות מקדימות יפחיתו את כוחם של האליטות הרבניות על המפלגות ויעבירו את מרכז כובד ההחלטות לציבור שבוחר את המועמדים. בחירות מקדימות הן הסנן האלקטורלי הציבורי ולא הערכי או המוסרי. א2. החברה החרדית סובלת בעשור האחרון מחוסר משמעותי ברועי דרך וזאת לצד גידול משמעותי באוכלוסיותה ולא מן הנמנע שיקומו לש״ס ולאגודת ישראל מתחרים פנימיים בבחירות הבאות. קיום בחירות מקדימות במפלגות החרדיות יש ביכולתם לשנות מסלולים מהותיים בפרדיגמה החרדית הבדלנית. ב. אני גם הייתי רוצה שישבו בכנסת ישראל מדענים, זוכי פרס נובל, שחקני קולנוע דגולים, אנשי מדע רוח וחזון. אבל זאת הונאה, כי הציבור שמצביע למפלגה זאת, ערכיו לא ישתנו אם תשריין מקום לידוענים. חשוב מאוד שהציבור ידע בדיוק מי הם האנשים שהם בחרו ושאם הם עושים בושות, אז לקוות שהם ילמדו את הלקח להבא. ואם לא, אז שימשיכו לסבול. אם הליכוד לא מסוגל להביא מועמדים שיודעים לכתוב, לדבר, בסבלנות, בחוכמה, ביצירתיות, בדיפלומטיות מכובדת, והוא יכול ומסוגל להביא רק מי שמדבר בגסות, בחוסר נימוס ובדווח עובדות לא ׳מדוייקות׳, אז זה הליכוד. ג. לא מן הנמנע שנתניהו יעשה בקרוב ׳מעשה שרון׳ לליכוד ויקים מפלגה שחבריה יהיו ממושמעים וצייתנים כמו בקדימה. משהו כמו מפלגת ׳עד הנצחון המוחלט - בהנהגת בנימין נתניהו׳ וזאת לצד הליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון ״יש בארץ תואם ביבי״ לא נטען. כן היו פנטזיות של המחנה (מספר פעמים) להריץ חרצוף, על בסיס פולחן האישיות (יותר ביטחוניסט, יותר מזרחי, יותר אותנטי וכל מיני שטויות בסגנון). ניסיון שכשל שוב ושוב. זה הטיעון (חצי ממנו - זה רק סעיף 1). לא זה ש״יש בארץ תואם ביבי״. לגבי מה צריך לעשות (הקטנת תפקיד ראשות הממשלה למימדים הראויים ע״י חקיקה, חוקה והגנה על הדמוקרטיה מפני כוח מוגזם לאיזה חרצוף) אנחנו כמובן מסכימים. אחד הדברים שכל כך חירפנו אותי בממשלה לפיד-בנט זה שזה לא הדבר הראשון שהם הסתערו עליו אחרי שהם הקימו את הממשלה (זה היה אמור להיות הדבר האמיתי שמצדיק את המפלצת של פרנקשטיין שהם הצליחו להקים). דיברנו על כך באותו פתיל של ה-״I'll be back״ בו לא הבנתי על מה ולמה כולם כל כך שמחים, למרות שרואים שהממשלה הנכנסת לא עושה את הדבר שהיה הכי חשוב, לפני הכל, שהיא תעשה. זאת כמובן תחת ההנחה שהתסריט של הגעה לבחירות לפני שינוי שיטת המשטר בישראל זה משהו שעדיין אפשר להאמין שהוא תסריט סביר. הנחה שאני לא שותף לה. הבלאגן עכשיו בפרשיות בשב״כ זאת עוד לבנה בחומה הזאת. המשחק מול ביבי הוא לא שש-בש ולא שח-מט. אם חייבים להשוות לדינמיקה של משחק מסוים, אני חושב שזה יותר דומה למשחק הקלפים Arkham Horror: The Card Game. משחק שמוטה באופן קיצוני נגד השחקנים (שברוב התסריטים מסיימים את המשחק בכשלון, מוות, יציאה מדעתם או אולי, אם מאפשר המזל, ניצחון פירוס). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |