 |
אדלסון הקים את ישראל היום כמשקל נגד להגמוניה של השמאל בתקשורת; כלומר המטרה היא האג'נדה הימנית, ונתניהו שמוביל אותה באופן שמקובל על אדלסון.
אם כך, ואם כל מה שמוזס רוצה זה למכור עיתון, מוזס צריך להוביל קו ימני, לתמוך בנתניהו - ולייתר את ההשקעה בישראל היום, בעיני אדלסון.
מדוע הוא לא עושה זאת? מתוך ההדלפות שהתפרסמו נובע שמוזס מבין טוב מאוד מה הוא צריך לעשות. מדוע הוא לא שוכר עיתונאים ימניים, משנה את הקו הפוליטי של האימפריה שלו, ולאחר פרק זמן פונה ישירות לאדלסון? מדוע לנסות לשחד את נתניהו שיתמוך בחוק להצרת צעדיו של ישראל היום, תמורת תמיכה אישית בנתניהו?
התשובה היא, שמוזס לא רוצה לשנות כיוון פוליטי. הוא לא יכול לשנות כיוון פוליטי, כי צוות הכותבים המובילים באימפריה של מוזס הם אנשי שמאל. הוא לא יכול לפתר אותם, ולהשיג השד יודע מאיפה כותבים ימניים. הוא היה מוכן לתת לנתניהו חסות פוליטית אישית, בתמורה להצרת צעדיו של ישראל היום, ובסופו של דבר נתניהו היה צריך להתאים את עצמו לעמדותיו הפוליטיות של מוזס.
ברור שהשקפת עולמם של הכותבים, והקו המערכתי השמאליים אינם מנותקים מאלו של המו"ל. כך היה הרבה לפני שהופיע ישראל היום כמשקל נגד. מוזס יכול לנהל יחסים של תן וקח עם פוליטיקאים ימניים, כפי שהוא עושה עם נפתלי בנט (וכנראה עם גם עם כחלון וליברמן), וניסה לעשות עם נתניהו.
אבל את נתניהו הוא, ושאר התקשורת, לא הצליחו לאלף. ולכן מוזס והתקשורת הממסדית מנסים להפיל אותו.
|
 |