בתשובה לשוקי שמאל, 30/03/25 15:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדיכוטומיה שאתה רואה בין "פוגרום של נוער הגבעות" לבין "פעולה של צה"ל" מופרכת, וזה - אני מקווה - מה שהרמטכ"ל החדש רוצה לשנות. "כולנו אשמים" לא אומר "כולנו אשמים במידה שווה", כפי שלא כל הגרמנים היו אשמים במידה שווה באותה תקופה אליה אסור להשוות (אני עוד לא ויתרתי על האפשרות להיות רמטכ"ל). בדמוקרטיה מוטלת על כל אחד מאיתנו אחריות גדולה יותר למעשי הממשלה שלנו משל אזרחים במדינה טוטליטרית, ובניגוד למנטרה המטופשת "אחריות כן, אשמה לא", "אחריות ללא אשמה הוא מושג ריק מתוכן מלבד במקרה המיוחד של אחריות מיניסטריאלית במובנה הרחב. עיתונאי אמור לדווח על העובדות ולדעתי גם הקריאה לעלות על בריקדות היתה צריכה להיעשות בכתבות דיעה ולא בחדשות. הגשת קובלנות והפעלת בג"ץ נמצאות באחריותם של גורמים אחרים. התביעה שלך מניר חסון ("מאבק למען הערכים של האנושיות אינו יכול להסתכם בפרסום מאמרים") משונה מאד כשהיא באה מפיו של מי שלדבריו אינו משתתף אפילו בהפגנות (נימוקים, שלא להגיד תירוצים, יש בשפע. גם לי), מה עוד שאינך יודע מה ניר חסון עושה בעניין המחאה מלבד הכתיבה בעיתון1. אני הייתי מנחש שמי שקורא לעלות על הבריקדות עושה במסגרות אחרות קצת יותר ממך2 וכנראה גם ממני. סורי. _____________ 1- אני נזכר בימים בהם "J'Accuse" הצליח להזיז דבר או שניים בצרפת, או לפחות כך לימדו אותנו בשעורי היסטוריה. 2- אני מתנצל על כך שבדיאלוגים איתך אני תוקפני יותר מהרגיל ("הרגיל" באותו מובן של "זמן ההמתנה גדול מהרגיל"). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה. אני מקבל את הדברים כאמירתם ויותר מכל אני מעריך את עצם ההתיחסות. ראשית, הריני להבהיר שאני כן משתתף בהפגנות המחאה, אמנם לעתים לא מזומנות. ההסבר לכך אינו בגדר תירוצים אלא משנה סדורה, שארחיב עליה בהזדמנות אחרת. בקליפת אגוז אסכם שיש לי בעיה עם המנטליות הישראלית שמערבבת בין הפגנה לבין מהומה והפרת הסדר. שנית כבר הודיתי שטעיתי בהבנת ניר חסון. כעת אני מבין שכוונתו היתה כנראה שהמדובר בפוגרום של מתנחלים העוטים מדי צה"ל ולא בפעולה צבאית מסודרת. הערבוביה בשטחים בין המתנחלים לכוחות הצבא היא רעה חולה ואחת מבעיות השורש של המצב. גם כאן בקליפת אגוז אומר שצה"ל והמשטרה הישראלית אינם מסוגלים להגן על האוכלוסיה הפלשתינית גם כשהם רוצים. המצב הזה מוביל בנתיב אחד להתנגשות בין צה"ל לכוחות הפלשתיניים. הבעיה שלי עם השמאלנות של ניר חסון (ממשיך המסורת של גדעון לוי) היא פונקציונלית. הנטייה של כותבי וכתבי הארץ להאשים את השמאל הישראלי (כמובן מלבד צדיקי הארץ) בכל מעללי המתנחלים (האשמת הימין משולה לצעקות על חרש). ההאשמה הזו היא לא רק חסרת תועלת אלא לעתים קרובות פשוט לא נכונה. גם במקרה זה ראינו שהאשמה אפילו אינה בפיקוד צה"ל אלא בממשלת ישראל שהיא נותנת החסות של המתנחלים. שיטת הפעולה של ניר חסון וגדעון לוי היא פשוטה ועקבית. הם פשוט מצטטים את האזרחים הפלשתינים ללא כל ניסיון עצמי לאמת את הטענות, משל היו הפלשתינים כולם למד ווניקים שדבריהם אינם טעוני אימות ובדיקה. אם מתברר שהדברים אינם כה פשוטים וחד צדדיים כתיאורם,הם מתבצרים מאחורי הטיעון העיתונאי שהביאו דברים בשם אומרם. עמדתי כישראלי היא שגם הפלשתינאים וגם המתנחלים הם אוייבים ואין לקבל שומדבר מהם ללא בדיקה עצמאית. הטענה שלי היא בדיוק נגד מה שאמרת. אם אתה מתיימר לנהל מאבק אתי ומוסרי נגד התנהגות אנטי הומאנית אינך יכול להסתתר מאחורי תפקידך העיתונאי בלבד, להביא את טענות שני הצדדים, להניחם לפתחם של הקוראים ואח"כ להאשימם שאינם עושים מה שאתה חושב שהם צריכים לעשות (התפרעויות ומהומות מן הצד שלנו?). אני איני תמים ואמוני במוסדות המדינה הישראלית אינו רחוק מאד מזה של אביב. גם אני מכיר את שיטת הפעולה הממסדית של "הגורמים הרלאבנטיים יבדקו", כאשר הבדיקות הללו לרוב מתפיידות במסך העשן של ארועים חדשים. אך אינך יכול לבוא בטענות אל עולם ומלואו כאשר אתה עצמך אינך טורח אפילו להציג את הטענות בפני ה"גורמים הרלאבנטיים". בשולי הדברים "אנפח" לרגע את חשיבותי ואומר שגם את גדעון לוי איני רואה בשורות מפגיני המחאה. ואני לפחות איני חשוד בהתנשאות של ה"צדיק היחיד בדורו". ועוד דבר חשוב: את השלטון יהיה כנראה צריך להחליף בקלפי ולא ברחובות. וזה מפני שהעם אינו חצוי לשניים, אלא לשלוש (אם לא יותר). אם ההפגנות אינן משרתות את מטרת החלפת השלטון, נזקן רב מתועלתן. וגם על זאת ארחיב בהזדמנות אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש לי בעיה עם המנטליות הישראלית שמערבבת בין הפגנה לבין מהומה והפרת הסדר" אני מסתכל על מה שקורה בהפגנות מסביב לעולם ואני לא מצליח להבין את ה Bias הקיצוני שיש לך נגד ישראלים. איפה אתה מזהה את ההבדל הגדול בין ישראלים לבין שאר העולם בהתנהגות בהפגנות? איפה ראית הפגנות עם פחות בלאגן? ארה״ב? בריטניה? צרפת? שוויץ? בכל הנ״ל אפשר למצוא אינספור הפגנות שגורמות להפגנות של הקפלניסטים להראות כמו צמחונות קיצונית של ילדים טובים גוש-דן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. נכון. (ההסתערות של 6 בינואר על הקפיטול). כנראה שסתם נטפלתי לישראלים (בגלל מטבע הלשון המקובלת במקומותינו לפיה עד שאתה לא הופך שולחן לא מתייחסים אליך, שבאה כדי להצדיק את ההתפרעות). נקודת המוצא שלי היא שונה. הפגנות בדמוקרטיה הן חלק מחופש הביטוי ויש להן תפקיד חשוב במשחק הפוליטי. השאלה היא מה הוא התפקיד הזה ומה מטרת ההפגנות. כאשר מאן דהוא מחליט שבגלל שמשהו מפריע לו מותר לו לשבש את חייהם של העוברים והשבים והעומדים מן הצד, נראה לי הדבר נוגד את מה שאמור להיות המטרות הפוליטיות של ההפגנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ההסתערות על הקפיטול זה אפילו לא באותה סקאלה. אני מדבר על סתם הפגנות, אפילו בנושאים שהם לא במדינות עם שינויים קיצוניים בחוקי המשחק אלא סתם הפגנות על מדיניות (התחממות גלובלית, מיסים, החזירו את הבנים מעבר לים, הפלות ועוד רשימה ארוכה של קניות). אם תעשה את מצעד ההפגנות שמתכתבות עם ״מהומה והפרת הסדר״ מסביב לעולם, בלי להכניס מקרים מאוד קיצוניים כמו ההסתערות על הקפיטול, אתה תראה שההפגנות של הקפלניסטים הן מהעדינות והרגועות בעולם (היום ואפילו אחורה בהיסטוריה עד שנות ה 50 של המאה הקודמת, כולל הפגנות מתנועת ״אי האלימות״ בארה״ב). אני ממש לא מבין את הנטיה שלך לצבוע את ההפגנות בישראל דווקא, במן צבע כזה מיוחד של פורענות כשהמצב בשטח הוא ההיפך הגמור מכך. למה אתה שופט את הישראלים בצורה כל כך מחמירה בעוד אתה נותן הנחות לגויים? (הניחוש שלי הוא שאתה חווית רק בישראל הפגנות כמשתתף ואין לך ניסיון באיך נראות הפגנות במקומות אחרים או שיש לך בראש איזו גירסה רומנטית להפגנות עבר מספרי ההיסטוריה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. ללא ספק. חוויתי לפני כעשרים שנה על בשרי הפגנות בצרפת על פאקינג שכר לימוד באוניברסיטאות- מכוניות משטרה הפוכות, תחנות מטרו מעלות עשן, חלונות ראווה מנופצים. במלון שלי (שזגוגיות הלובי שלו נופצו) עמד שוטר ובדק דרכונים לנכנסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה. זאת המנטליות שלהם. שוב הם חוסמים כבישים. רק כוח. מאות, אולי אלפים, צועדים כאילו הרחוב הוא שלהם. אין רישיון, אין תיאום, אין סדר. חוסמים גשרים, עוצרים תנועה. מפרים חוק ביודעין. חלקם מתיישבים באמצע הדרך — פשוט ככה, כמו בעלי הבית. התעלמות מוחלטת מהוראות המשטרה. פרובוקציה לשמה. חלקם אפילו מלווים במצלמות, כאילו רוצים לתעד את המהומה שיצרו. יש ילדים בקהל! ילדים! ומה יקרה אם תינוק באמבולנס לא יגיע לבית חולים בזמן? לא מדובר במחאה שקטה, אלא בהפגנת כוח. כיבוש מרחבים ציבוריים, בלאגן, כאוס. הם קוראים לזה "צעדה", אבל בואו נגיד את האמת — זו התפרעות והפרת חוק. טוב שהמשטרה נכנסה לאירוע ועשתה סדר. הם מצפים מהמשטרה לעמוד מהצד בזמן שהחוק נרמס בגלוי? וכל זה — רק בגלל איזו "תחושת עוול" שהם מרגישים. הצועדים הפרחחים הללו, מפרי החוק, שצעדו ללא אישור מבית המשפט מסלמה למונטגומרי, בטוח יזכרו לדראון עולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו מפגינים פה בצורה אפילו קצת דומה - הממשלה הזו כבר היתה מזמן בפח האשפה של ההיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני ייתכן שהתוצאה היתה רק הרבה דם ברחובות ומעבר מהיר יותר לדיקטטורה בגלל ''מצב חרום''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאד להאמין לתסריט כזה. אולי היום, כשכבר המשטרה וצה"ל ואוטוטו השב"כ נכבשו על ידי נאמני השלטון, זה יכול להיות סביר יותר (למרבה הצער). לא רואה את זה קורה ב-2023 עם המשטרה של אלשיך והצבא של הרצי הלוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כוחות הביטחון כן או לא יפעלו בכוח רב יותר נגד הפגנות כוחניות, אני חושב שזה תלוי במידת התמיכה (או לפחות הלגיטימיציה הנתפסת) שיש למפגינים מצד המשרתים באותם כוחות ביטחון. אני לא לגמרי בטוח מה היה קורה בכל נקודת זמן. זה הימור מסוכן. וחוץ מזה, אני סמוך ובטוח שגם האנשים שאת דעותיהם וערכיהם אני לא אוהב ישכילו להפגין בכוחניות דומה מול ''ממשלת השיקום'', נניח שתקום, ובאותו אופן להפיל אותה. אני לא טוען בהכרח שלא נכון להפגין כך, רק שזה הימור לא קטן, גם על גורל המחאה הזו וגם על העתיד שאחריה. (אבל אני לא טוען בהכרח שלא נכון, כי כל בחירה כולל לא לעשות כלום או להפגין בנימוס היא הימור לא קטן.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ, "האנשים שאת דיעותיהם אתה לא אוהב וגו' " כבר השכילו להפגין מול ממשלת רבין והפילו אותה, אתה בטח זוכר איך. לטעון שהפגנות של השמאל הן אלה שיקצינו את האלימות העתידית שלהם זה להפוך סיבה ומסובב. אבל גם אם נניח לרגע את המציאות הספציפית שלנו, אנסה דוקא לענות באופן יותר עקרוני לטווח ארוך: אם הטיעון שלך הוא: אני חושש ממצב שבו - לא משנה מי בשלטון - האזרחים שלא מרוצים מהחלטות השלטון מפגינים מולו בצורות יותר מיידיות, אגרסיביות ומשמעותיות, ובכך מגדילים את הכח הציבורי והפוליטי של האזרחים מול שלטון נבחר1, אזי אני אומר: מצוין, אדרבה ואדרבה. במיוחד לאור השנים האחרונות כאן, אני לגמרי בעד שיחס הכוחות בין הממשלה לאזרחים ייטה יותר לטובת האזרחים מאשר עכשיו. בדיוק כמו שאני בעד חיזוק הרשות השופטת והחלשת הממשלה2. הרבה יותר טוב שלטון שמפחד מהאזרחים שלו, מאשר אזרחים שמפחדים מהשלטון. במידה מסוימת - גם זה מדד לדמוקרטיה. ולכן, מבחינתי זה הימור מוצלח דוקא. הוא גם ישפר את המצב הנוכחי וגם את המצב לטווח ארוך.3 1 ולא רק "אז תביעו את רצונותיכם בקלפי כל ארבע שנים" 2 שכידוע הפכה ליצור ההיברידי האחוד ממשלה-כנסת, שזה חסרון גדול של השיטה אצלנו. 3 מיותר להזכיר שהאירוניה יוצאת מדעתה כאן. כבר שנים שהפגנות המגזר החרדי אלימות פי אלף (כמותי, לא מטפורי) מהפגנות המגזר הליברלי, ואכן הם מקבלים מהממשלה הרבה יותר מאשר המגזר שלנו. סוסי ה"אבל מה יהיה כשגם הם יהיו פחות נחמדים" כבר ברחו מהאורווה במילניום הקודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזו קבוצה של אנשים שחיים בארץ אבל לא ממש משולבים בה. חלק מהם (שהם חלק מהפחות משולבים בקבוצה הגדולה הזו) הפגינו לא מזמן בירושלים. הם הפגינו התנהגות של הפגנה כהלכתה: חסמו כבישים, שרפו פחים, הלכו מכות עם שוטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניפצו שמשות, ניקבו גלגלים והפכו מכונית של ראש העיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסיט את הדיון לכיוון שאינו מעניין אותי כלל. לא טענתי שמפגיני קפלן אלימים במיוחד וגם אין לי עניין בסטטיסטיקה של אלימות בהפגנות היכן ומתי. הפגנות מסויימות הן גם מהלך במשחק הפוליטי ואני מתעניין בהיבט הזה. הפונז כתב כאן שאילו הפגנות האופוזיציה היו אלימות, הממשלה היתה נופלת. ואני שואל מנין לו. השמאל הפגין בהמוניו אחרי חיסול רבין ע"י הימין ומי שנפל היה שלטון השמאל. שלטון יכול ליפול בגלל הפגנות, אבל זה מאפיין יותר דיקטטורות מאשר דמוקרטיות. המהלך הפוליטי שם הוא שעצם קיום ההפגנות מגלם את אובדן הפחד מהשלטון. הציבור בארץ מחולק ל-3. הימין והשמאל והמגזר הא-פוליטי. המגזר השלישי מאופיין ע"י האמירה "אני לא עוסק בפוליטיקה". זהו המגזר שאינו מבין שהמציאות היא ההפוכה. זו הפוליטיקה שעוסקת בהם. למרבה הצער, במצב הפילוג הזה המגזר השלישי קובע מי יזכה בשלטון. המציאות היא שאנו, אנשי השמאל, זקוקים למגזר הזה כדי להפיל את ממשלת הימין. כאשר הפגנות אינן משרתות את הצו הקטגורי הזה, הן נוגדות את המטרה המוצהרת של ההפגנות. גרוע עוד יותר הוא כאשר הפגנות נגד השלטון מופיעות תחת הדגל של עניין החטופים. מה שאנו זקוקים לו זה הפגנות עם קריאות "הו הא, מי זה בא? ראש הממשלה הבא!" ולא הפגנות בסגנון אנטיפה או צמחונות לוחמת. זה נכון באופן עקרוני שהפגנות אלימות יכולות להחליף את השלטון. למשל ההסתערות על הקפיטול היא שהחזירה את טראמפ לשלטון, בעיקר מפני שהיא הוכיחה עד כמה חדלי אישים וחסרי שיניים הם הדמוקרטים. אם זו המטרה כאן, ההפגנות צריכות לשאת אופי שונה לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כוונה להסיט את הדיון והדיון יכול להמשיך לכל כיוון שאתם מעוניינים להמשיך לדון בו. רק הערתי ש״"יש לי בעיה עם המנטליות הישראלית שמערבבת בין הפגנה לבין מהומה והפרת הסדר" זה משפט שאין שום קשר בינו לבין ההתרחשויות בעולם האמיתי. הוא לא נכון בתאור שלו את ההתרחשויות בעולם (הקפלניסטים לא מתפרעים או מפרים סדר באופן מיוחד אלא האמת היא שבדיוק להיפך) והוא לא נכון בסיבות שהוא נותן לדברים שבכלל לא קרו (״המנטליות הישראלית״). ״המנטליות הישראלית״, אם כבר רוצים להכליל ובטח כשמדברים ספציפית על אזרחים שנוטים להשתתף בהפגנות ״קפלן״, היא דווקא קונפורמיזם, הרצון ״לצאת בסדר ולא לצאת מקווי המותר״, רצון תמידי להיות עם כולם סביב מדורות שבט וחשש קיצוני מנענוע ספינות. (ואפשר להבין למה - שנים של חיים במדינה קטנה מוקפת אויבים וערעור המבנים החברתיים נראה תמיד מפחיד. קשה להאשים את הישראלים שזו המנטליות שלהם, גם כשאתה רוצה לצעוק עליהם ״הבית שלכם נשרף! תתעוררו!״) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״מה שאנו זקוקים לו זה הפגנות עם קריאות "הו הא, מי זה בא? ראש הממשלה הבא!" ולא הפגנות בסגנון אנטיפה או צמחונות לוחמת.״ > היטבת לתאר את המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הדבר האחרון שישראל צריכה זאת עוד נהירה אחרי עוד איזה חרצוף ועוד קריאות של ״הו הא מי זה בא?״. מחנה השמאל ניסה כבר המון פעמים את השיטה הגרועה הזאת לנצח את פולחן האישיות שיש במחנה השני (פעמים רבות עם פריטה על מיתרי ה״ביטחוניזם״) וגילה שוב ושוב שההם, בצד השני, עושים זאת טוב יותר (כי הצד שלהם לא מזייף את זה). להציע את המנטליות של ״הו הא, מי זה בא?״ כאסטרטגיה להביס את הביביזם, זה להציע את הבעיה כפתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אז יש כאן בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הו הא, מי זה בא? רוה"מ הבא!" זה איסטרטגיה ולא מנטליות. חשוב רק כמה אוהדים יש לקבוצות הכדורגל המובילות את הליגה וכמה לאלו שבתחתית. אני גם לא קונה את תזת "פולחן האישיות" בימין. יש שם אנשים המעריצים את BB. הם לא רבים כל כך וטפשים יש בכל מקום. רבים מהם הם אלו התומכים בו מפני שהוא משרת אותם (חרדים ומתנחלים) ואחרים תומכים בו מפני שהוא מרגיז את האשכנזים והאליטות. ויש כאלו ההולכים אחרי ה"שקרן בן שקרן" מפני שהם מספרים לעצמם שהוא ייטיב לשקר את האוייבים המשותפים שלהם. בכלל הערצת הפוליטיקאים בישראל היא בשפל של כל הזמנים והדאגה שלך מפולחן אישיות פשוט מופרכת. בשולי הדברים, אני רוצה להעיר כי לבעיית הפוליטיקאים בישראל יש שתי קושיות. השאלה הגדולה היא מדוע אנשים מצביעים עבור רשימות שיש בהם כל כך הרבה דמויות שצריך לתארן כהכנה למוח (אלמוג מלרע כהן, גוטליב וקטי שטרית). שאלה קטנה הימנה, אבל בכל זאת מטרידה, היא התמיהה מי היו האנשים שאמרו לאותם שוטים שהם מתאימים להיות ח"כים ומיניסטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפסיכולוגית המונים אין דבר כזה אסטרטגיה שלא הופכת למנטליות. אם קבוצה פוליטית מתנהגת בצורה מסוימת וסוחפת המונים (גם אם זה רק במובן הביהביוריסטי), זה לא משנה מה באמת מסתתר עמוק בליבם של אנשים (וזה גם לא ממש משנה לגבי התוצאות ההרסניות שיש להתנהגותם בעולם האמיתי). אם העם פועל להמלכת שליט עליון מורם מעם, העם יקבל שליט עליון מורם מעם, גם אם כשבוחנים לב וכליות או מאזינים לשיחות סלון, מגלים שגם בקרב התומכים אפשר למצוא את אלה שחושבים שהוא Buffoon. ראה ערך פולחן האישיות של טראמפ בארה״ב. גם בקרב מצביעיו תמצא לא מעט אנשים שיסכימו שהוא אידיוט ולא לגמרי פה איתנו על אותו כוכב לכת. הטענה שלך שהדאגה שלי מתופעת פולחן האישיות היא מופרכת היא יותר ממופרכת. היא טמינת ראש (נראה לי מאולצת) כל כך עמוק בחול, שכבר יש סיכוי שהראש יבצבץ בצד השני של כדור הארץ. ישראל תקועה עם חרצוף מסוכן בראש הפירמידה במצטבר כבר יותר מעשור וחצי. בעיית פולחן האישיות עם החרצוף הזה היא כל כך חמורה, ברורה, In our face ואמיתית שהדבר שינה מבנים אירגוניים שלמים, שינה את הרכב המפלגות (גם של הליכוד וגם באופוזיציה), מערער את היסודות בישראל של שלטון חוק, העיף מרשימת הליכוד כל אדם שהצליח בטעות להדגים שיש לו יותר מחצי מוח, הכניס לממשלה רשימות הזויות משולי החברה שלפני עשור או שניים אף אחד לא דמיין שהן יכולות להיות חלק באיזו קואליציה והפך על הראש כמעט את כל הנורמות הפוליטיות בחברה הישראלית (עד כדי כך שאפשר להגיד שנורמות זה ביטוי שמנותק לחלוטין מאיך שעושים פוליטיקה בישראל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בארה״ב, בקרב הדמוקרטים, אפשר לראות את התופעה הזאת של טמינת הראש עמוק בחול והתעלמות מחומרת תופעת פולחן האישיות. כבר יותר מעשור. ג׳ון סטיוארט כבר התיחס לתופעה הזאת. דוגמה קלאסית ל - ״ממותה במיטה״1. __________________ 1 למי ששכח או לא מכיר את משמעות הביטוי שאני ואריק (חצי בצחוק) המצאנו במשותף: הנטיה של אנשים רציונליים/חכמים (באמת או בעיני עצמם) להתכחש לחלוטין למה שעיניהם ושאר חושיהם אומרים להם שיש בעולם, כאשר מה שיש במציאות הוא הזוי/מפתיע/לא צפוי/מרגיש לא סביר בגלל ניסיון העבר או הנחות סבירות ו/או שמרגישות כמו עמדות של אדם שקול או הנוטה לבחור ב - ״דרך האמצע״. כמו אדם שמתהפך במיטתו, רואה ששוכבת לידו ממותה, אומר לעצמו ״Ehhhmmm, Nope!״, מתהפך וחוזר לישון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהעניין הזה בינינו מוצה ואין לי משהו נוסף לחדש. מה שמפריע לי הוא שאתה מתחפר שוב ושוב בעניינים המציגים אותי כמי שמינה עצמו להיות מבקר המדינה של מפגיני המחאה ומתעקש להציג ולחשוף כל פגם אמיתי או בדוי בהם. אין לי שום דבר נגד מפגיני המחאה. ואין לי טענות כלפיהם. אני מנסה להציף דיון באפקטיביות של ההפגנות הללו ומדוע אינן מביאות להפלת השלטון. דעתי היא שרוב מפגיני המחאה הם אנשים שומרי חוק ואפילו קונפורמיסטים שממש לא מתחברים לחסימת כבישים והצתת צמיגים והיא בעיניי הנותנת. כשמדברים על מנטליות ישראלית אני מתכוון לדיבורים על כך שעד שאתה לא הופך שולחן או חוסם כביש, שום דבר לא זז. אני מסכים שהדיבורים האלו לא נולדו בקרב מפגיני המחאה. אני סבור שהפגנה מעוררת רושם גם באמצעות הפרות סדר וגם באמצעות מספרים גדולים של משתתפים. חסימות הכבישים והצתות הצמיגים המיותרות מזכירות לי את ההערה שנמצאה ברשימותיו של חה"כ משה סנה לקראת נאום מעל בימת הכנסת: פה הטיעון חלש. להרים את הקול. הייתי רוצה שמארגני המחאה יתרכזו בארגון יותר מפגינים ולא באמצעות פרובוקציות נגד הסדר הציבורי. אין זה פרודוקטיבי לעורר את חמתם של נהגי המוניות והשוטרים, כאשר אנו זקוקים לקולותיהם בבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמאל לא הפגין בהמוניו אחרי רצח רבין - ובטח לא מול ממשלה מכהנת (כי פרס היה ראש ממשלה הרי). השמאל יצא לשבוע בהמוניו לרחוב כדי להתאבל על הרצח, אבל לא היה לזה שום המשך משפיע פוליטית, וזה גם לא כוון לשם. השמאל מהר מאד התקפל בפני קמפיין1 ה"כולנו אשמים, כוחנו באחדותינו" המזויף של הימין, שעבד אז היטב בדיוק כמו שהוא עובד היטב בשנה וחצי האחרונות2. באנגליה כמה שבועות של הפגנות הביאו לקריסת ממשלה לפני שנה ומשהו. כנ"ל גם בארצות אחרות. 1 מותר להשוות, למי שרוצה, להיום. 2 עוד תזכורת למה הימין למד מרצח רבין. למד, הפנים ומיישם בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי (הדלה) יש מדינות עם פחות בלאגן בהפגנות (קנדה? יפן? ניו-זילנד? נורווגיה?). אני טועה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים בהפגנות בשבדיה נורו למוות ששה או שמונה מפגינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה טועה. כלומר, אם תשווה את ההפגנות השנה בישראל מול ההפגנות השנה ביפן, אפשר להסכים שעכשיו בישראל הרבה יותר ״מעניין״ מאשר ביפן. אבל זאת תהיה השוואה לא הוגנת. רק בחודשים האחרונים שרפו מכוניות בזמן הפגנה אנטי-נאטו במונטריאול. לפני כשנה היו כמה הפגנות אנטי G7 עם המון אלימות בין מפגינים לשוטרים בהירושימה. בוולינגטון – בפברואר-מרץ 2022, מפגינים התנגדו למנדטים של החיסונים והגבלות הקורונה, והקימו מחנה מחאה מחוץ לפרלמנט בוולינגטון. המחאה הסתיימה בעימותים אלימים עם המשטרה, הצתות ומעצרים רבים. בשנת 2023, בני סאמי ופעילים סביבתיים, כולל גרטה תונברג, מחו באוסלו נגד טורבינות רוח שנבנו בשטחי רעיית איילים בפוסן. המחאות כללו חסימות של משרדי ממשלה ועימותים עם המשטרה. נכון, לא מאוד אלים וקצת חסימות, אבל בכל זאת אלימות בגלל טורבינות רוח שנבנו בשטחי ר-ע-י-י-ת פ-א-ק-י-נ-ג א-י-י-ל-י-ם בפוסן בעוד ישראלים מפגינים כי הדמוקרטיה שלהם1 על קצה צוק ומשפחות חטופים מוחות על דברים בענייני חיים ומוות של יקירהם. אפשר למצוא ב-youtube את התמונות. אם ההפגנות בישראל היו מצליחות ליצר קטעי וידאו כל כך אינטנסיביים (שריפת רכוש, דחיפת מפגינים עם אלות/מגנים בסגנון קרבות רומאים ובלאגן של שוטרים ומפגינים ממש בתוך בתי עסק כשסחורה עפה מהמדפים בגלל המכות והדחיפות) העיתונים בישראל היו חוגגים בכותרות על אלימות וונדליזם, ישראלים היו מתחילים לצרוח צרחות על ארמגדון ומלחמת אזרחים ונאומים בכנסת היו מתחילים לדבר בפאתוס על כך שלא למדנו כלום ברצח רבין ועוד כל מיני קשקושי פתוס בסגנון. זוכר את התקרית המפחידה (! ! !) בה היו כמה אנשים עם מגפון מחוץ למספרה של שרה נתניהו ובעיתונים סיפרו על זה כאילו היה צריך לשלוח את הימ״מ כדי לחלצה? אז כזה. אני לא טוען שההפגנות בישראל לא העלו את הטמפרטורה מאז השביעי באוקטובר. ברור שיש עכשיו מקומות יותר נעימים ושלווים מסביב לעולם. אני כן טוען שבהתחשב באירועים ובגובה ה-Stakes (סכנות ליציבות משטר, התפרצות רגשית של משפחות החטופים, עניינים של חיים ומוות, מלחמה ו/או סכנות קיומיות) רמת האיפוק של הקפלניסטים היא אי שם בין משהו שצריך לתת לו איזה פרס בינלאומי על התנהגות מופת של אזרחים ב״זמנים מעניינים״ לבין משהו שצריך לנזוף במפגינים ולתת להם מכה עם סרגל על היד האוחזת בשלט בגלל הפגנת לַפְלָפִיּוּת כרונית מצידם. __________ 1 רגע של גילוי נאות: כתבתי שלנו והחלפתי לשלהם. כנראה תהליך הגמילה יקח שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי אין לי שום עניין בקלאסיפיקציה ואיפיון של הפגנות. יש הפגנות אלימות ופחות אלימות. אז מה? לא רלאבנטי לעינייני. בסה"כ, אתה צודק שהפגנות בישראל אינן אלימות במיוחד. הציבור של המחאה נגד ההפיכה המשטרית מאוד לא אלים ודווקא לכן האלימות השולית בהפגנות האלו היתה לא שייכת ולא מועילה. אין סתירה. כל אחד יכול להביא סיפורים על הפגנות בחו"ל. לי למשל זכורה הפגנה, לפני שנים רבות מאד בכיכר טרפלגר מול הפרלמנט הבריטי (הייתי שם כתייר). ההפגנה היתה נגד המעורבות הבריטית במלחמת המפרץ הראשונה (אאל"ט). השתתפו כנראה כ-20 איש. אלא שהמפגינים השאירו את השלטים שלהם על הרצפה וכנראה הלכו ללגום פיינט בפאב סמוך. את השמירה על הכרזות הם הפקידו בידי הומלס ששכב שרוע ליד השלטים הנטושים. אני לא יודע, אבל יכול לנחש שבעולם המערבי יש הרבה מאד הפגנות בכלל לא אלימות. יש גם הפגנות אלימות. אז מה? יש כאן ויכוח גדול בשאלה אם אלימות זה מה שצריכה האופוזיציה בישראל. אין לי משהו חכם או פסקני להגיד בנושא. באופן אמוני, אני נוטה להתנגד לרוב סוגי האלימות, מפני שתוצאה כמעט ודאית של כל אלימות, היא אלימות שמנגד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את ה״כפי שאמרתי״ הזה. אז אמרת. בדיון הזה יש כל מיני משתתפים. מישהו שהוא לא אתה שאל אותי שאלה ועניתי לו. המציאות האנושית מלאה באלימות. גם אני מעדיף לחיות, ברמת התאוריה, בעולם ״ג׳ון לנוני״ בו כולם חיים בעולם ללא אלימות, גבולות, לאום או דת. אבל זו לא המציאות האנושית והאמת שזה אפילו לא אופי העולם באופן כללי. אלו שבוחרים באי אלימות ״מכל סוג״ משאירים את גורלם ואת גורל העולם בידי הבריונים. לפעמים הבחירה באי אלימות היא לא שלום ושלווה אלא מגף עור על פרצופך. אם גובה האלימות הוא איזו חסימת ציר לכמה שעות וזאת כתגובה לשלטון דורסני שמשנה את חוקי המשחק ומשחק עם יסודות המשטר, להתלונן על כך כ״אלימות״ נשמע לי כמו אוי יוי יוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס סליחה. קראתי את התגובות לא לפי הסדר וחשבתי שאתה עונה לתגובה אחרת שלי. אז אפשר להתעלם מהמשפט הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה לא. סדר ההודעות הוא כן כמו שחשבתי בהתחלה. תגובה 777888 היא אכן תשובה לשאלתו של האייל מתגובה 777886. אז אפשר להתעלם מהבקשה שלי להתעלם. _________ הערה לעצמי - לא ללחוץ על אשר על תגובה שכתבתי כשבדיוק קופץ משהו אחר שאני צריך לטפל בו. פוקוס! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. לא התכוונתי לשאול בקשר לפחות בלאגן מישראל אלא לפחות בלאגן מצרפת. משום מה חשבתי שהצרפתים והאמריקאים מתמחים בבלאגן בהפגנות (אבל לפי התגובה שלך כנראה שגם הרושם הזה היה מוטעה, או לפחות הרבה פחות מובהק משחשבתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מובהק, אבל אני חושב שאתה צודק לגבי צרפת. להערכתי (בלי ערך סטטיסטי) נראה לי שצרפת זה באמת קיצוני ויש שם מסורת די ארוכה של הפגנות די עד מאוד אלימות וממש ונדליזם ו/או סכנת נפשות זה הסטנדרט. ארה״ב זו חיה קצת אחרת וזה כבר תלוי בהגדרה של ״אלימות״. חסימת צירים, ישיבה והמתנה לפינוי ללא התנגדות אקטיבית, הפרעה לסדר הציבורי, שיבוש חיי היום יום של הזולת, לקשור את עצמך בשרשראות ברזל כדי לשבש פינוי, הפרת חוק ללא ונדליזם ועם המנעות מפגיעה פיזית - כל אלה מגיעים ממסורת תנועות ה״אי אלימות״ (למרות שיש מי שבוחר לקרוא לפעולות מסוג זה ״אלימות״). קח את המסורת הזאת ותקבל פחות או יותר מה שמקובל לעשות בהפגנות באירופה. קח את זה, תוריד את גובה הלהבות ועוצמת החיכוך עם החוק אפילו יותר וקיבלת את ההתנהגות הפרווה הטיפוסית של הקפלניסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_________________ ממש בלי קשר, אבל כן כדי להכניס לפרספקטיבה לעד כמה ישראל נראת לפעמים כמקום שפוי כשמשווים אותה לעולם המטורף - בארה״ב יש תופעות מגעילות שאינן קשורות להפגנות פוליטיות. תופעות של ונדליזם, השתלטות על צירי תנועה, הפרת סדר וגניבה/ונדליזם נגד בתי עסק ע״י קבוצות נוער וחוליגנים. תופעה לא חדשה (אבל שקל יותר לארגן ע״י הרשתות החברתיות) ששמה "Takeover" או "Street Takeover" או ״Sideshows״. זה כבר ממש מפחיד. חרקות/שוויצים בעשיית Donuts. נפצים. זיקוקים. התפרעויות. ונדליזם. כולל בני נוער נושאי נשק שיורים מידי פעם בכלי רכב שנקלעים בטעות להמולה וכולל אזלת יד של המשטרה לטפל בנושא כי הורי הילדים הם מצביעים והפוליטקאי המקומי לא תמיד מעוניין להכניס את כוחות המשטרה לעימותים אלימים עם ילדי המצביעים. טמטומה של Murica. או: https://www.youtube.com/watch?v=lxhl8RTAtRI |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם באותן מדינות ההפגנות היו על נושאים ברמת החשיבות של סדרי המשטר? אפשר לשער שרמת האלימות קשורה גם לזה. אבל למה להסתכל על מדינות אחרות? בארץ הקודש עצמה מתחוללות הפגנות אלימות הרבה יותר כבר עשרות שנים. באחת ההפגנות הראשונות בקפלן עשו רעש גדול מבקבוק מים כמעט ריק שנזרק לעבר פרש משטרתי, בעוד בהפגנות של ציבורים אחרים הצתה ודרדור פחי אשפה, זריקת חיתולים צואים על שוטרים וסתם צעקות "נאצים" הם חיזיון נפרץ למדי. צריך גם לזכור שאת רמת האלימות צריך למדוד ביחס לכמות המפגינים (ע"ע הזנב הימני של ההתפלגות הנורמלית) כך שלפחות מהעיניים האובייקטיביות שלי (שאלתי לגבי זה את דאנינג וקרוגר והם אישרו!) האלימות בהפגנות נגד נתניהו, מימי הקורונה ועד היום, היא ברמה זעירה. לדעתי האישית יש לכך השפעה שלילית על האפקטיביות, למרות כל הטענות על אפשרות האובדן של התמיכה הציבורית הרחבה יחסית. לטעמי גם אם זה נכון זה לא ממש חשוב, כי ראינו כמה התמיכה הרחבה הזאת מועילה. אומרים שהיא נותנת רוח גבית לשומרי הסף, אבל לנגד עינינו אנחנו רואים שאלה יכולים לנהל רק מלחמת מאסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמפפפ. חושבני שאביב העלה נקודות דומות למדי לפחות לחלק ממה שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שגם אביב אמר את זה. וזה עושה את זה רק מוזר יותר ששניכם מניחים באופן לא מפורש את ההנחה שההפגנות משכנעות רק את אלו המשוכנעים ממילא. אם שניכם חוזרים ומדגישים את השוליות של האלימות בהפגנות האלו (כאילו אני מכחיש זאת), לא ברור איך אתם מצפים שההפגנות האלו יפילו את השלטון. להפגנות יכולה להיות אג'נדה מסוגים מאד רבים. ברור לי לגמרי התפקיד של כינוסי המחאה בפריקת התסכול של "גנבו לנו את המדינה" ובהבעת מחאה נגד ריסוק הדמוקרטיה הליברלית בישראל. העניין הוא שיכולות להיות גם אג'נדות אחרות. למשל ניצחון בבחירות הבאות. הפגנות מסויימות אמורות לגבש את התמיכה הציבורית באופוזיציה, לשכך את חרדת הבדידות והניכור של תומכיה, לבנות את מעמדם ותדמיתם של מנהיגיה והכי רצוי לשדר מומנטום של הליכה לקראת ניצחון. בראייה זו, הצתת צמיגים והבערת עגלות זבל אינן משרתות את המטרות הנ"ל. צריך להבין את ההבדל שבין הפגנה של נכים המנסים לסחוט יותר תמיכה מן הציבור לבין הפגנה של אופוזיציה שלטונית. לנכים אין כוונה להוביל את המדינה באחד הימים. ובכוונה הבאתי דוגמה של הפגנה שאינה מעוררת אנטגוניזם מיוחד אצלנו. אלמנט מאוד קונטרה פרודוקטיבי של המגזר השלישי השתלט על הפגנות המחאה. במקום שמי שיוביל את ההפגנות יהיו פוליטיקאים כמו חה"כ קריב ולזימי שהמחאה היא אינטגרלית בפעילות המרכזית שלהם כפוליטיקאים, מי שמוביל את המחאה הם "פעילים" שמפעילים את המחאה כ-sideshow וחלטורה, או גרוע מזה משפחות החטופים שיש להן אג'נדה לא פוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלי היתה בעיקר תשובה למי ששאל לגבי ההפגנות במדינות תרבותיות כמו הסקנדינביות למשל. לעצם העניין, אני מאד מקווה שאתה צודק ויש להפגנות איזה אפקט ארוך טווח שיכול להשפיע על הבחירות הבאות, בהנחה האופטימית שיהיו כאלה (אחרי מה שקרה בפולין אני לא בטוח. נתניהו בטח יפיק לקחים!). בינתיים מה שאני רואה הוא שהאפקט העיקרי שלהן היה ללמד את הממשלה שאין צורך להתייחס אליהן ברצינות, ואת השוטרים שאפשר לשבור קצת עצמות בלי להזדהות ובלי להענש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי שיש להפגנות השפעה טובה על תוצאות הבחירות הבאות. כתבתי שצריך היה להיות להן. בינתיים זה לא נראה כך. האופוזיציה נראית מפולגת, לא ממוקדת וחסרת השפעה. אני חושש גם שהפרת הסדר הציבורי, הרעש, חסימת הכבישים לא עושה לנו טוב במגזר השלישי. גם משטרת ישראל לא נהייתה אלימה מדי עם מינויו של בנחמין. היא תמיד היתה. מנוכחותי הדלה במחאה התרשמתי שרוב השוטרים, גם אלו מן השורה, אינם מתנכלים למוחים אלא פשוט מנסים לעשות את עבודתם. אני מבין שזה לא פשוט מול המיניונים והמינויים של בנחמין, אבל לטעמי המחאה צריכה לצמצם את החיכוך עם המשטרה ולא לחתור אליו. אנו עדיין איננו בשלב האי-ציות האזרחי ואין לפרוט אותו לפרוטות על שוטרים ביביסטים. אין שום דבר בזוי בכך שאנשים ניצבים בחוצות וקוראים קריאות נגד השלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן טעיתי בקריאה הראשונה. wishful thinking. אני לא יודע אם עימות עם שוטרים יכול לשנות משהו בכיוון החיובי, אבל יש דרכים אחרות להיות קצת פחות מנומסים. מסיבות ברורות אני לא רוצה לפרט, מה עוד שכל ילד יכול לחשוב על כמה כאלה בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״את רמת האלימות צריך למדוד ביחס לכמות המפגינים״ אני לא בטוח שזה כל כך מובן מאליו. מצד אחד, מתוך הנחה שאנשים אלימים מתפלגים באוכלוסיה באופן דומה אז סביר שככל שיש יותר מפגינים יש יותר סיכוי שיהיו יותר מפגינים אלימים. אבל, מצד שני, ההנחה הזאת לא תמיד מתקיימת, אנשים מבוגרים, בורגנים, נורמטיבים, מבוססים ושומרי חוק נוטים להיות פחות אלימים מאחרים, לכן סביר להניח שהפגנות שמושכות יותר אוכלוסיות לא אלימות יהיו גם פחות אלימות וגם ימשכו יותר אנשים. לכן, נראה לי סביר שהפגנות של חרדים או ערבים בישראל יהיו יותר אלימות מהפגנות של אשכנזים שמאלנים. ויותר מזה, ככל שההפגנות הן לסיבה קיצונית יותר, נראה לי סביר שהן ימשכו אנשים קיצוניים יותר, ויש יותר סבירות שהם יהיו אלימים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, הדמוגרפיה של המפגינים משפיעה על הנטיה לאלימות, כך שהטיעון הזה היה נכון רק לחלק מן ההפגנות, בעיקר באותם ימים בהם הקהל היה צעיר. אפילו ה"אלימות" בהפגנה הספונטנית בליל גלנט התבטאה בהדלקת כמה מדורות על נתיבי איילון. מכל מקום, המסקנה לפיה ההפגנות הן ברמה נמוכה ביותר של אלימות גם יחסית לאיי מקדונלד (שם התקיימה הפגנת חרדים מלאה צרחות וגידופים, הסקנדינביות ובעיקר צרפת. אגב, הלכתי בדוק קצת את האלימות בהפגנות לפני ההתנתקות - הרי הנימוק המטורלל "איפה הייתם בהתנתקות" נשמע משום מה - ומצאתי לא רק אלימות וקריאות לאלימות, אלא אפילו, שומו שמיים, קריאה לסרבנות של ממש. לא רק קריאה למתנדבים להשעות את התנדבותם, אלא לחיילים בסדיר לסרב פקודות. הקפלטינסטים בטח היו אחראים גם לזה. חשבתי להביא קצת ציטוטים מויקי, אבל למתעניין יהיה קל למצוא אותם בעצמו המחאה_נגד_תוכנית_ההתנתקות [ויקיפדיה] בעיקר בפרק "התגברות גל המחאה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שנוקט מר אביב ובהתאמה כשקוראים את הערך שקישרת ואת הפעולות שבוצעו [ אללי, לפחות איזה 3 אנשים אשכרה התאבדו בשריפה עצמית וכמה אפילו ביצעו פיגועי ירי למוות בפלסטינים] אז מחאות קפלן הן באמת מחאות מסוגת פעילות ופנאי במסגרת הגיל השלישי. ואם ככה, אז ככה לא מנצחים. לפחות לשוקי שמאל יש רעיון איך לפתות את העם במלך חדש כמו שנאמר לשמואל בזמנו - ״עַתָּה, שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ״ וכך אולי להציל את המדינה. מה רע במלך הרצוג השלישי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה שהרצוג הוא צלופח פוליטי, עם כמה כתמים בעברו לגבי יושר המידות, הרצוג כבר המון שנים בובה של ביבי (כלי עבודה של ממלכתיות מדומה להרגעת הצפרדע המתבשלת בסיר). למה לסמוך על הפרוקסי במקום לסמוך ישר על האדון ופשוט להגיד ״רק ביבי״? חוץ מזה שיצחק (בוז'י) הרצוג השלישי לשמו כבר היה בראש המחנה (2013–2017), בלי הישגים מרשימים. הסתובבה לפני כמה ימים חידת שח מט ברשת. הלוח במצב מסוים, זה תורו של הלבן והגדרת השאלה היא ביצוע מהלך חוקי של הלבן כך שמצליחים להמנע ממט לשחור בשני מהלכים. אחרי שבירת ראש ואלימנציה של זה לא עובד וזה לא עובד... ידה ידה ידה... נשארים עם כלום. נדה. גורנישט. אין פתרון. זאת היתה הלצת שח-מט של אחד באפריל כדי שאנשים ישברו את הראש בחידה שאי אפשר לפתור. גיחי. או בקיצור: ישראל. ״לפחות לשוקי שמאל יש רעיון איך לפתות את העם במלך חדש״ רעיון מאוד מקורי. הייתי שואל ״איך לא חשבו עליו קודם?״ אם המציאות לא היתה שזו האסטרטגיה הנכשלת של המחנה כבר המון המון זמן. את השטות הזאת של לשים עוד חרצוף בראש המחנה כדי שהוא ואין מלבדו ינצח בחירות (בגלל איזו אשליה שאם הוא יהיה מר ביטחון מספיק או מזרחי מספיק או מרכז קיצוני מספיק הוא ינגוס בקולות הימין) המחנה מנסה שוב ושוב ותמיד מופתע/לא מבין למה זה נכשל ועורף את הראש של החרצוף התורן שלא סיפק את הסחורה. השיטה הזאת כל כך גרועה שהיא לא עובדת אפילו אם יש הצלחה יחסית בבחירות (כי הרשימות לכנסת הן פרטצ׳ לצורך בחירות ולא מפלגות אמיתיות וכל העסק מתפורר עם זליגת ח״כים לעוד קואליציה של ביבי). השיטה הזאת היא כל כך התעסקות בטפל שהיא העלימה לחלוטין מפלגת שלטון שאיבדה את דרכה ואופיה (האבודה). זה לא פתרון. זה ריקבון רעיוני של מחנה שנגמרו לו הרעיונות. זה נכון שצריך לעשות יותר מלהפגין. העניין הוא שאין ״רעיון״ שיוציא את המחנה הזה מהבור. אין שטיק. אין טריק. יש רקבון אירגוני ורעיוני-אידיאולוגי שצריך לתקן. מה שצריך זאת התארגנות פוליטית משותפת של המון אנשים עם גב אירגוני/מפלגתי יציב. התארגנות כזאת תצליח או תכשל, בלי קשר לאם ישימו או לא ישימו איזה חרצוף תורן בראש המחנה שיבחר על ידי איזו ועידה איסטרטגית לניצחון בבחירות. הדיבורים על חרצוף זה לא יותר מאשר Crutch של מחנה כושל שלא רוצה להתמודד או לטפל במחלות האמיתיות שיש בו. הדבר הכי קרוב להתארגנות פוליטית אמיתית במחנה זאת המחאה. זה לא מספיק וצריך לבנות על זה כבסיס (הדרך ארוכה ומפותלת כדי שיצא מזה משהו). אבל לשים איזה גנרל-תורן על סוס ולהגיד למחאה לרוץ אחריו - זה, לדעתי ועפ״י ניסיון העבר, לא יעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. ובכל זאת, לו יכולת להציע מישהו להנהגת התנועות הפוליטיות מהמרכז-שמאל, את מי כן היית מציע. הרי מישהו הרי חייב יהיה למלא את הפונקציה המימסדית הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הרי מישהו הרי חייב יהיה למלא את הפונקציה המימסדית הזאת'' לא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, שלטון ללא קודקוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל, ראש הממשלה אינו נבחר ישירות על ידי הציבור, אלא מתמנה על ידי נשיא המדינה, בהתאם להרכב הכנסת שנבחרה בבחירות הכלליות. המחנה לא צריך לעסוק בשאלה הזאת כי אין לה שום ערך אלקטורלי וה-Friction שבבחירת מנהיג עליון למחנה לפני הבחירות מזיק למחנה ולא מועיל לו. אין ספק שמפלגות האופוזיציה צריכות ״To put their act together״ כדי להיות אלטרנטיבה לשלטון. שם יש עבודה והיא שונה לחלוטין מבחירת חרצוף תורן שיענה לקריאות ״הו הא מי זה בא?״. אני לא רק כופר בהנחה שהדבר הכי חשוב בתהליך שכזה הוא לשים גנרל על סוס שיוביל את המחנה. אני טוען שזו בדיוק האיסטרטגיה הגרועה בה המחנה הזה טועה לבחור (שוב ושוב) ואז מלקק את הפצעים (שוב ושוב) אחרי שהשטיק הלעוס הזה (שוב) לא עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״אני טוען שזו בדיוק האיסטרטגיה הגרועה בה המחנה הזה טועה לבחור (שוב ושוב) ואז מלקק את הפצעים (שוב ושוב) אחרי שהשטיק הלעוס הזה (שוב) לא עובד.״ ------------- אם אני מבין נכון - אאמ״נ- הרי שאתה סבור שהאסטרטגיה הפחות גרועה - או היותר/הכי טובה - למפלגות המרכז-שמאל אמורה לחזק את הגוש הפוליטי כגוש אשר חלקיו וערכיו מוסכמים מראש וזאת בטרם הבחירות. גוש פוליטי אשר ראשיו מראש מצהירים ומתחייבים שגם לאחר הבחירות הם ישארו אותו גוש. גוש פוליטי שנבנה עם הסכמות האוסרות סחר בערכי הגוש עם הגוש ״האחר״ בכל מחיר פוליטי. אאמ״נ, אז לשיטתך ההדגשים הציבוריים/פוליטיים אמורים להתמקד בזהות הגוש ולא בזהות המפלגות. בערכי הגוש ולא בזהות מנהיגי המפלגות או ערכי המפלגות. האם הבנתי אותך נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט, אבל לא. ההנחה שאפשר או צריך ליצר מחנה פוליטי שלם ש - ״חלקיו וערכיו מוסכמים מראש וזאת בטרם הבחירות״ היא שגיאה / קריאה מוטעת של איך פוליטיקה רב מפלגתית עובדת. מפלגות שונות עם ערכים לא זהים צריכות ויכולות לשתף פעולה וליצר בריתות זו עם זו (כפי שאתה יכול לראות בקואליציה) והן אפילו יכולות להכריז על שיתופי הפעולה האלה מראש תוך כדי הכנסת מסרים של ״עם כל ההבדלים האידיאולוגיים...״ לתוך ההכרזה. עם ישראל צמא לפוליטיקה מאחדת שהיא קונטרה לפלגנות הביביסטית והסנטימנט הזה (לדעתי) יעבוד הרבה יותר טוב מחיקוי מודל ה - ״הו הא מי זה בא?״ (כך שתקבל, לדעתי, גם תמורה אלקטורלית, חוץ מהיתרון הערכי). המפלגות צריכות להתאפס על עצמן כאירגונים מפלגתיים יציבים (ולהפסיק עם הטריקים/שטיקים המטומטמים של יצירת רשימות בשיטת הפרטצ׳ רגע וחצי לפני בחירות) ולבנות אופוזיציה שהיא Plathora של כוחות ואנשים שיכולים להציע חזון לישראל טובה יותר. שיתוף הפעולה בין כוחות האופוזיציה צריך להיות הרבה יותר Explicit והרבה יותר בפרצופו של הציבור. הרצון הזה של ״אנחנו רוצים מודל ביבי משלנו״ הוא בעצם לא להציע אלטרנטיבה אמיתית לשלטון הקיים. ניסו את זה שוב ושוב בבחירות קודמות. זה לא עובד. יש כבר מודל ביביסטי. הדבר האחרון שהישראלים צריכים זה עוד מודל כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני חשבתי על מאבקים דו מפלגתיים או לפחות בכינוי חלופי שעניינו הוא מאבקים בין-גושים. אני מודע לשיטת הממשל הישראלית, שהיא רב מפלגתית, אבל השנים האחרונות מלמדות שעדיין יש כאן מאבק דו גושי ולכן זה נראה ׳רב מפלגתי׳, אם כי בפועל, לקראת קו הגמר הפוליטי זה יותר מלובש צורה של מאבק ׳דו מפלגתי/גושי׳ וזאת כבר עשרות בשנים. דברים אלו יפים גם אם נתעלם מתיזת ׳ביבי וכל השאר׳. 2. לפי חלקו השני של תגובתך, אפשר ללמוד שאתה מבקש לכונן ממשלת מומחים בשילוב אנשי רוח וביצוע מהמעולים במשק והחברה הישראלית/יהודית וזאת על מנת להגשים את החזון הישראלי או כל חזון מוסכם אחר ופחות בשמות הפוליטיים שיהפכו מפוליטיקאים ממולחים או נוכלים לפקידים אפורים שאנחנו לא יודעים מה שמם ואנחנו למען האמת גם לא רוצים לדעת מה שמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. המשך - ואגב, מה שאתה מציע יכול להוות פתרון לפלונטר הפוליטי שפוקד את הפוליטיקה הישראלית בחריפות מ-2019, כך לפחות גרסו אז ב2020, במכון הישראלי לדמוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. זה לא מה שאני מציע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אין בישראל מאבק דו גושי. יש בחירות רב מפלגתיות כמו תמיד. כרגע יש חלוקה בינרית, בגלל בעיית פולחן האישיות (רק ביבי מול רל״ב), אבל זאת האנומליה/עיוות/תקלה שיש לתקן ולא המצב הרצוי. 2. אני חושב שאנחנו מדברים במקביל. אני כותב משהו אחד ואז אתה אומר שאני כותב משהו אחר. אין לי שמץ של מושג מאיפה הבאת את ממשלת המומחים או שילוב אנשי רוח (בטוח לא במשהו שכתבתי למעלה). אתה יכול להרהר לגבי דבר מה או אחר בינך לבין עצמך, אבל אני לא מבין את הצורך להגיד שאני אומר משהו שאני לא אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אם כך, הרי שדבריך להלן פורשו על ידי בצורה אחרת. - ״אופוזיציה שהיא Plathora של כוחות ואנשים שיכולים להציע חזון לישראל טובה יותר״. לי לפחות זה היה נשמע כממשלת מומחים. ואם טעיתי עימך הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. לא זה לא נשמע כמו ממשלת מומחים. הקונטקסט של הפתיל היה התארגנות האופוזיציה. האם צריך לשים דגש על לשים איש על סוס כדי שיוביל את המחנה (גישת ה״הו הא מי זה בא?״) או שהמפלגות צריכות להתרכז בלבנות את עצמן, מותגן ולשפר את הפניה שלהן אל הבוחר. אני מחזיק באופציה השניה וטוען שלשים דגש על לשים חרצוף תורן שיתמודד מול ביבי (כאילו אנחנו באיזה מירוץ לנשיאות בארה״ב) זה גם לא עובד (כפי שהוכיח שוב ושוב העבר), גם לא באמת אלטרנטיבה ערכית לקיים ואפילו מפורר מבנים מפלגתיים קיימים (ראה ערך מפלגת העבודה). כמובן שכל זה תחת אוסף של הנחות אופטימיות שישראל תגיע לסבב הבחירות הבא בלי שיתעללו בחוקי הבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכן, עדיין נדרש איזשהו תיאום בין מפלגות האופוזיציה שימנע בזבוז קולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי. זה בדיוק הטיעון שלי. הטענה שלי היא שראשי מפלגות חזקים עם מפלגות מאורגנות שגם משתפות פעולה זו עם זו (למרות ההבדלים) זה חזק ואפקטיבי יותר מאשר לדחוף בכוח חרצוף בראש המחנה, לשים את הזרקור עליו ולדרוש מהמפלגות השונות להנמיך פרופיל כדי לא לפגוע בקמפיין של החרצוף. ראינו כבר כמה פעמים איך (לא) עובדת השיטה הזאת עם הדגש על חרצוף. זה מתכון לפירור המחנה, ריקבון אידיאולוגי ושליפת סכינים. ככה לא בונים אופוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע אצל שר האוצר לעתיד מצאו בהתנתקות 700 ליטר של דלק לצרכי "הפגנה לא אלימה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם האלמוני ומוסיף - ציבור מפגין לרוב מרגיש שהוא שוליים, אאוטסיידרים שהממסד לא סופר אותם (בארץ- הנכים, האתיופים, החרדים הקיצונים. בחו"ל- פעילי איכות הסביבה) ומוציאים את התסכול שלהם באלימות. לעומת זאת הציבור המוחה נגד הממשלה הנוכחית הוא עמוד השדרה של המדינה. אנשים מבוגרים ברובם, אמידים ברובם, נושאי תפקידים בכירים (מי אמר שרביט?) בעבר ובהווה. לא כאלה שמורגלים להיות אאוטסיידרים. הם היו לאורך זמן רב בשר מבשרו של הממסד. הם מוצאים את עצמם במצב מוזר ולא מוכר שבו פתאום לא סופרים אותם. הם לא יודעים איך להוציא את התסכול שלהם באלימות של ממש. זה נגד ההוויה שלהם. לכן ההפגנות כל כך צמחוניות. כשמעטים, ממש בודדים מהם מנסים, מה שיוצא זה דברים פתטיים כמו ירי הנורים לעבר הבית בקיסריה או התחככות בישבנה של שוטרת מג"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמשפט האחרון שלך לא מתאר את המציאות. בסבירות גבוהה שני המקרים לא היו ''ניסוי לפעול באלימות'', השני כנראה בכלל לא ניסוי לכלום חוץ מאשר הידחקות צפופה בעת הפגנה כשהשוטרים כבר מפעילים אלימות על המפגינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שרוח הדברים ברורה: הם לא יודעים לפרוק תסכול באמצעות אלימות. מה היה ירי הנורים הדבילי אם לא פריקת תסכול פתטית של מי שחונך וחוברת שאלימות היא לא דפ"א (בענייני פנים)? כך קל לי להאמין גם להתחככות בתחת ההנחה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשת טבח הפרמדיקים היא סוג של קש ששבר את גב הגמל. נראה שהפרשה הזו גורמת לישראל כזה נזק שגם חומת השתיקה הסולידרית של תקשורת המיינסטרים בישראל נפרצה. ראיתי כתבות על הפרשה בynet ובערוץ 13. נדמה לי שיהא זה מיותר להכביר מילים על הנזק שגורמות התגובות הצה"ליות לתדמית הישראלית. אני מנסה להזהר מביקורת פראית על הדוברות שכן המעשה עיקר ולא הדברור שלו. אבל העובדה שצה"ל (ולאו דוקא הדוברות שלו) סבור שהעולם ימתין בנשימה עצורה לתגובתו אחרי שזו מתעכבת/מתבררת כשקרית/מסתפקת בלטעון שהפלשתינים משקרים בלי להביא גרסה נגדית/אפילו אזרחי ישראל לא מאמינים לה, חושפת גם את העובדה שמדובר בדוברות חובבנית ולא מקצועית. יש עוד שתי הערות חשובות: א. בכל הפרשיות הללו (פשעי מלחמה של צה"ל) תמיד עולה התמיהה הבאה: צה"ל הוא צבא פטפטני מאין כמותו ולא כל חיילי צה"ל (בפרט מילואימניקים) הם מצביעי סמוטריץ. אם כצעקתה מדוע לא דולפים עדויות של חיילים שהיו שם בזמן אמת? ב. בפרשת הפרמדיקים יש תמיהה מיוחדת. צה"ל טוען שבין ההרוגים יש ששה או תשעה לוחמי חמאס מוכרים. אם זה נכון וחמאס עשה לו הרגל להשתמש ברכבי הסהר האדום זה משנה במידה רבה את התמונה. למרבה הפליאה שום הוכחות מסודרות לכך לא הוצגו עד לרגע זה. גרוע מכך, אם יתברר שגם זו טענה לא מדוייקת והלוחמים נהרגו במקום אחר או שהם בעצם "לוחמים" של משרד הבריאות העזתי, כזבים כאלו רק ילבו את האש ויעצימו את הנזק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לפי מאן דאמר המכונה א׳ , צה״ל מורכב מפלנגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועבר עוד יום בו צה"ל לא הביא שום הוכחה לשמועות שהפיץ כאילו לפחות 6 מבין ההרוגים היו אנשי חמאס. בינתיים הולכות ומצטברות עדויות שהם לא היו. ועדיין לא הוסבר מדוע צריך לקבור אמבולנסים וגויות קשורות ידיים. דו"צ: "אירוע הירי לעבר שיירת האמבולנסים בתל-סולטאן מ-23 במרץ נמצא בתהליכי בירור מעמיקים. כלל הטענות, לרבות התיעוד אשר פורסם, ייבחנו ביסודיות ולעומק לשם הבנת ההתנהלות באירוע" דו"צ מבולבל ולא מבין את הארוע. אפאחד לא ממתין לתהליכי הבירור המעמיקים של צה"ל. אם בימים הקרובים צה"ל לא יסביר מה קרה שם, תוכלו לדבר ללאמפה. אין צורך בשום תחקירים, בטח לא של צה"ל. או שאתם יודעים מה קרה שם או שלא. ואולי אתם יודעים ומסתירים? האמת בבקשה, כאן ועכשיו, כי מחר כבר תהיה אמת אחרת. ואיתה יהיה מאד קשה לחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה כשרוח המפקד1 מחלחלת גם לצה"ל בכל הדרגים והרמות. כשמלפגת השלטון וראשיה משקרים מדי יום ביומו, תרבות השקר הזו הופכת לנורמה גם בצה"ל. והרי ראינו מה קרה לדובר צה"ל הקודם כשהעיז לומר משפט וחצי של אמת. הבעיטה החוצה לא אחרה לבוא. על מה צווחו כולם2 ביממה האחרונה - על הקלטה אישית3 שבה ראש מחלקה בשב"כ מתבטא בטפשות על מתי ואיך בדיוק עוצרים חשודים בטרור. ובינתיים כל העולם מזדעזע מזה שצה"ל מחסל צוותי רפואה חפים מפשע, אבל על זה אף אחד לא פוצה פה. 1 המפקד העליון - ראש הממשלה. 2 כולל דב. 3 גורם בטחוני אחד מכין מלכודת לקולגה שלו מארגון ביטחוני אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה לסקר - מה יהיה העונש של המפקד ששיקר לדובר צה״ל1? א. קנס של שקל וחצי. ב. עיקוב יציאה בסוף השבוע. ג. נזיפה חמורה. ד. הערה פיקודית. ה. (האופציה ההומוריסטית) שבוע מחבוש. 1 והרג ערבים, אבל על זה לא נענשים בצה״ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קידום? במשטרה מחפשים צדיקים שכאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש להציג רשימה קטנה ותמציתית של הניסיונות של דוברי צה"ל להטעות את התקשורת הבינלאומית ,(לענייננו NYT ו-Guardian). א. דו"צ: כלי הרכב "התקדמו לעבר הכוחות באופן חשוד, ללא אורות חזית ואותות חירום, ונסיעתם לא תואמה מראש. על כן, כוחות צה"ל פתחו באש לעבר הרכבים החשודים". NYT הציג סרטון עם אימות זמן ומקום. בסרטון נראים בבירור אורות חירום המופעלים על אמבולנסים של הסהר האדום, ועל רכב כיבוי - שניות לפני ששומעים ירי כבד שנפתח לעברם. ב. ע"פ הגרסה האחרונה של צה"ל, ברור שלא מדובר בהתקלות אלא במארב מתוכנן, כאשר כתב"ם עקב אחר השיירה לאורך כל הדרך. כמו כן הנפגעים נהרגו מטווח קרוב מאד ולא בירי מרחוק. ג. דו"צ טען שהגופות כוסו בבד והונחו בצידי הדרך כדי שגורמי האו"ם יוכלו לאסוף אותם. במציאות הגופות נקברו בקברים עמוקים וכוסו בחול. ד, דו"צ טען שהאמבולנסים הוסטו ע"י שופלדוזר לצידי הדרך. בסרטון של ה-Guardian, רואים בברור כי הרכבים נמעכו ע"י השופל וכוסו בחול. ה. דו"צ טענו בתחילה שתשעה מן ההרוגים היו אנשי חמאס (הגרסה האחרונה מדברת על ששה). ה-NYT בקש הוכחות לזהות ההרוגים (14 או 15 בסה"כ), אך עד לשעה זו לא התקבלו כאלו. בינתיים העיתונים ראיינו משפחות של ההרוגים והללו אינם השמות שנמסרו מטעם צה"ל. ו. העיתונים הזרים טוענים שחלק מן ההרוגים הופשטו וידיהם נקשרו והם הוצאו להורג. לא ראיתי צילום המאשר זאת, אבל דו"צ לא סיפקו ראיה סותרת שהיתה יכולה להיות בידיהם ע"פ גרסתם. אבקש לציין כי דברי אינם נכתבים תחת התפרצות זעם רגעית. הזעם הוא זעם רטורי. הכסת"ח ומשיכת הזמן העלובה של דו"צ מאשרת את מה שנטען מזמן. חיילי צה"ל יורים לכל עבר ללא כל הבחנה בין חמושים לאזרחים שאינם חמושים. בבחינת יורים קודם ושואלים אח"כ. היות ולא מדובר כאן ביוזמה מקומית של שובאל וחרמאל, האחים של אלאור ופריג'ה, אלא ברוח המפקד, כפי שכתב הפונז, היורדת לא רק מן הממשלה, אלא גם מן הציבור, הגורס "אין בעזה בלתי מעורבים", העיקר כאן אינו שאלת פשעי מלחמה המתרחשים בכל מלחמה. המדובר היה כאן בפעולה של חיילי וקציני גולני שפעלו ברשות ובסמכות צה"ל וממשלת ישראל. אין כאן בכלל שאלה של קצין כזה או אחר שהטעה את דו"צ. השאלה הגדולה היא כיצד לא נמצאו בין החיילים והקצינים כאלו שסרבו להשתתף/לכסות על מה שנעשה. השאלה הנשאלת כאן היא האם האדם ההגון רשאי לשלוח את בניו/בנותיו לצבא כזה. למי שאומר שצבא זה הוא המגן עלינו מפני אוייבים אחרים והברירה שלנו היא בין הפטיש לסדן, אומר כך: האחריות המלאה לביטחון ישראל מוטלת על ממשלת ישראל ולא על האזרח הפרטי. היות וממשלת ישראל אינה ממשלתנו, אלא אוייב המנהל מלחמת אזרחים נגדנו, נאמר לו: לכו חפשו את החיילים שלכם בבני ברק. הניחו לילדינו. איננו רשאים להפקיר אותם לצבא המבצע פשעי מלחמה ברשות ובסמכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"השאלה הנשאלת כאן היא האם האדם ההגון רשאי לשלוח את בניו/בנותיו לצבא כזה" תלוי בהערכתו את אישיותם של בניו/בנותיו. אם הם מספיק חזקים ומוסריים, הם יהיו אלו שימנעו את הפשע, או לפחות יסרבו להשתתף, או לעוד-פחות ידליפו עליו אחר כך. ואם כך, לא רק שהאדם ההגון רשאי, אפילו רצוי מאוד שישלח אותם. או במילים אחרות - כשהאנשים ההגונים נמנעים מלהתגייס לקרבי ולמשטרה, בין השאר כי אלה מלאים באנשים לא-הגונים, אז אלה מתמלאים עוד יותר באנשים לא-הגונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן זהו הטיעון הקלאסי שהמציאות הנוכחית מפריכה. היכן הם אלו שסרבו להשתתף או הדליפו על חיילי צה"ל אשר מחסלים בשיטתיות פרמדיקים ונהגי אמבולנסים פלשתינים מאז תחילת המלחמה? אני שולל לגמרי את הטענה בדבר "הערכת אישיותם של בניו/בנותיו". חוששני שאתה מעמיד במבחן בלתי אפשרי את ילדינו. מצד אחד כל האתוס הצבאי בנוי על הח'ברה והסולידריות המיסטית של הלוחמים וקשה מאד לצאת נגד חבריך לפלוגה ובפרט להלשין עליהם. מצד שני תירוצים וצידוקים למה חייבים, אבל פשוטט חייבים לבצע פשעי מלחמה, לעולם לא יחסרו. מותר לירות ברכבי הסהר האדום ללא התרעה, בגלל שלוחמי החמאס עושים להם מנהג להשתמש באמבולנסים וכן הלאה וכן הלאה. ע"פ מחקריו של פרו' יגיל לוי חלה בשנים האחרונות הסללה של מלש"בים מהפריפריה ליחידות הלוחמות והמסייעות שנמצאות בשטח, כך שהיחידות המועדות לפורענות ממילא צבועות בביביזם. כך שהתוצאה של מה שאתה אומר עשוייה להיות התעללויות והתאבדויות של כל מיני חיילים בודדים שיקלעו באופן אקראי אל בין ה"גויים" הללו. מאז תחילת המלחמה צה"ל מפר את דיני המלחמה ויורה ומפגיז ללא ריסון אוכלוסיה אזרחית, כולל חולים בבתי חולים ופליטים במחנות אוהלים. ראית איזושהי התנגדות או מחאה בתוך הכוחות הלוחמים? הטענה שלך אינה מקבלת שום סיוע מן המציאות. יש למנוע מילדינו להיקלע למציאות ממנה יתקשו מאד לצאת, גם אם ירצו. פשוט לא יעלה על הדעת שאותה הממשלה המסבכת את בנינו במעשים שיכולים לרדוף אותם לאורך כל חייהם, פועלת במקביל כדי לשחרר את בניהם של המצביעים עבורה מן הצרה הזו. אסור לנו להסכים שהבנים שלנו יופללו במעשים הנוגדים את ערכינו, בעוד אלו המקדמים ערכים גזעניים ורצחניים ירחצו בניקיון כפיהם. שהממשלה הכפרנית הזו תחפש את החיילים שלה בבני ברק ובבית שמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי וריאציות על הדעה שהבעתי, הופיעו זו לצד זו ב"הארץ" (אחת מאת אייל בדימוס). לא שאני לגמרי חולק עליך. אומר זאת כך: העובדה שאף אחד מהחיילים שנכחו בטבח לא מנע אותו, וכנראה גם לא הדליף אותו, היא לזכות הדעה שלך. מצד שני, היא אולי כבר תוצאה (הסתברותית) של זה שנערים מבתים ליברליים פחות הולכים לקרבי. ועוד מהצד השני - יש עדיין חיילים קרביים רבים מבתים ליברליים; אתה טוען שיש לכך אפס השפעה, אבל אני בספק אם יש לך ראיות. אתה כותב "ראית איזושהי התנגדות או מחאה בתוך הכוחות הלוחמים?", אבל איך אראה? המקרים שבהם נמנע פשע מלחמה לא מגיעים לכותרות. אבל שוב, אני לא לגמרי חולק עליך. זה אחד מאותם מקרים עגומים, שהתשובה לשאלה אם מאוחר מדי או שעדיין יש מה להציל גוררת מעשים מנוגדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים - אלף טייסים חותמים על מכתב לסיום המלחמה והחזרת החטופים. אפילו לא קריאה מפורשת לסרבנות. תגובת מפקד חיל האויר מראה שמערכת הבטחון בהיסטריה מהעניין הזה. אז לכל הפחות אפשר לומר שזה מנוף אפקטיבי. לא נשארו לנו הרבה כאלה, למרבה הצער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודת אור מדבריה של עינב צנגאוקר, היום בהקשר ל"מכתב הטייסים". """ כל עוד אין הסכם שיביא את כולם הביתה - כל הפצצה ומהלך צבאי מעמידים את המשפחות שלנו בסיכון. המציאות הזו לא יכולה להמשיך, והבחירה להמשיך בה - היא לא גזירת גורל, היא החלטה של הדרג המדיני". באוקטובר הייתם הראשונים לצאת להילחם ולהגן על המדינה, הנאמנות שלכם היא קודם כל למדינת ישראל ולעם שלנו - תהיו בטוחים בדרככם. אל תפחדו ממה שחברי הממשלה יגידו ואיך שהם מתבטאים, הם לא מייצגים את העם, אין להם מנדט להפקיר את החטופים בשבי החמאס. המכתב שלכם הוא אור קטן עבור מתן שלי ואני בטוחה שעבור שאר 58 החטופים והחטופות שזקוקים לכם ולמאבק בשביל להחזירם. הם זקוקים למדינה שלמה שתילחם עליהם ולא תשכח אותם". "אני רוצה להודות לכם על הקול החשוב הזה, ולהגיד שהוא משמעותי עבורי - בזכותכם אני לא מרגישה לבד במאבק". """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכתב הטייסים מכה גלים. בדרך: מכתבים של אנשי שריון וחיל ים מכתב של רופאים צבאיים מכתב של אנשי הייטק (אין לינק, מניח שתקבלו הודעת ווצאפ עם בקשה לחתום. אני חתמתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אם החותמים מקבלים פטור ממילואים אני מתפלא שעוד אין מאות אלפים שעומדים בתור לחתום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על רקע מכתב הטייסים. דיווח של כרמלה מנשה. """ מועמדים לשירות הצבאי סיפרו כי נשאלו בין היתר אם הם הם משתתפים בהפגנות, כשהדגישו בפניהם שהשאלה היא לא האם השתתפו או משתתפים בהפגנות להשבת החטופים. ... האם השתתפות בהפגנה נחשבת פגיעה בביטחון המדינה? האם השתתפות בהפגנות מעידה על היכולת למלא תפקיד ביטחוני מסווג בצה"ל? איזה הפגנות בדיוק מתקיימות עכשיו?", הוסיפו המיועדים לגיוס בשיחה עם כאן חדשות. "השאלות לבד מייצרות הרתעה ללכת להפגנות", כך אמרו והוסיפו שנאלצו לשקר מחשש שיפסלו אותם על רקע השתתפותם בהפגנות. ... מצה"ל נמסר בתגובה: "במסגרת הליך התאמה ביטחונית, לתפקיד או למשרה מסווגת, נשאלים המועמדים שאלות אודות השתייכות לארגונים המקיימים פעילות בלתי חוקית, זאת במטרה לשלול זאת. המועמדים אינם נשאלים אודות סוגיות פוליטיות או עמדות פוליטיות, והאמור אינו חלק מהליך הסיווג הביטחוני". """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתגובת צה"ל משתמע שהפגנות == "פעילות בלתי חוקית". למי שעדיין תוהה על מדד הדמוקרטיה השלילי שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית הלל יכול למצוא פרשנות קצת פחות נוראה, אבל אני חושב שבמקרה הזה בית הלל טועה. לדעתי, מלש"בים שכבר מבינים משהו על העולם צריכים לסרב לענות על שאלה כזאת, אם כי עלי לציין שאני בגילם הייתי פוחד להיות אפסנאי או עובד מטבח במשך שלוש שנים כך שכנראה הייתי עונה. *מה* הייתי עונה אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מכתבים בעקבות מכתב הטייסים. יוצאי מוסד סופרים ומשוררים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולתחזית מזג האוויר, היום: מעונן חלקית עד מעונן. עד שעות הצהריים צפוי גשם מקומי, ברובו קל מצפון הארץ ועד לנגב. הטמפרטורות תהיינה נמוכות מהרגיל לעונה. הלילה: מעונן חלקית, ייתכן גשם מקומי, ברובו קל בצפון הארץ ובמרכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכתב של 150 בוגרי תוכנית תלפיות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכתב של 3000 אנשי רפואה ושל חתני פרס נובל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכתבים נוספים. - 1600 יוצאי צנחנים וח"'ר - לוחמי שייטת 13 - בוגרי סייבר התקפי ויחידות מ"מ """ התקפלות? פני צה"ל להידברות: בצבא החליטו להקדיש את הימים הקרובים, חול המועד פסח, לשיח עם המשרתים שחתמו על מכתבי המחאה, שבמסגרתם הם קוראים לשחרור החטופים גם במחיר עצירת המלחמה, ועדיין לא הדיחו אותם משירות. בסופו של דבר, בצה"ל לא מעוניינים להתעמת עם המשרתים החתומים על המכתבים, בטח בזמן שיש למפקדים מלחמה מורכבת להמשיך לנהל ברצועת עזה. כעת, בצבא מעריכים כי הקרע כבר קיים, וחוששים שהוא עשוי להתרחב גם למחאות מצד משרתים מהצד השני של המפה. בצה"ל מנסים בשלב זה לגדר את האירוע ככל הניתן ולמזער נזקים, ומקווים שהפוליטיקאים לא יוסיפו קיסמים למדורה. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכתב הטייסים - סיכום ביניים """ בתוך פחות משבוע מאז פרסום מכתב הטייסים פורסמו כבר מכתבים דומים מטעם בוגרי ומשרתי יחידות 8200, חובלים, שריון, תלפיות, חיל הרפואה, חי"ר וצנחנים, תותחנים, דובר צה"ל, שייטת 13, יחידה למשימות מיוחדות וסייבר התקפי, תצפיתניות וסמלות מבצעים, תותחנים וביטחון לאומי. בנוסף, הופצו מכתביהם של יוצאי מוסד, שב"כ, בוגרי המכללה לביטחון לאומי ושגרירים לשעבר. לצד כל אלה, ל-ynet נודע כי מכתבים נוספים נמצאים כעת בתהליכי גיבוש מטעם יוצאי יחידת שלדג, מורן, 669, מטכ"ל, חי"ר כללי (ללא שיוך יחידת מילואים), גולני ואגוז. ... לפי הנתונים שבידי המארגנים כיום, אלפי בוגרי יחידות כבר חתמו, בהם כ-20 אחוזים בשירות מילואים פעיל. המטרה "היחידה והברורה של המכתבים", תיאר אביב: "לשחרר את החטופים כולם באופן מיידי - והיא מתיישבת עם רצון העם. כל הסקרים מראים תמיכה של לפחות 70% בהחזרת החטופים כערך עליון גם במחיר הפסקת הלחימה. כל המכתבים מבטאים את רצון העם בצורה ברורה. הממשלה מבטאת דעת מיעוט ולא את דעת העם, אפרופו עשבים שוטים" """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם שמירה על דיווח מדוייק, יש גם מכתב נגדי של 1000 משפחות שכולות. הציניות שלי מדגדגת את קצות האצבעות, אבל לא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדתי לכתוב על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקבוצות שונות טוענים שאי אפשר למצוא שמות של האלף האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכול מילים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמה התאורטית איני מוצא בדעותי משהו שיכול לתמוך ביזמת המכתבים. איני חושב שה"עם" צריך להנהיג את המדינה, לא בהפגנות ולא במכתבים, ובפרט שהעם הזה כבר אינו קיים. מצד שני, ברמה הפראקטית איני מוצא שום צידוק לצאת נגד המכתבים. לא תמיד אפשר לבחור את העיתוי והקרב הרצוי בזמן מלחמה (כמו מלחמת האזרחים שאנו מנהלים נגד האוייב מבית). במלחמה אתה בוחר צד או יושב על הגדר. במצב הנוכחי, אני לא חושב שהייתי מייעץ לחותמי המכתבים להימנע מכך. בין לא כל כך הרבה אמצעים שיש בידם, זה אינו אמצעי שקל לשמוט. א. ברמה האסטרטגית ניתוח המהלכים חייב להתחיל בתאוריית שלושת המגזרים. ביחס למחלוקת האידאולוגית מדינית, האזרחים מתחלקים לשלושה מגזרים. בית השמאל, בית הימין והמגזר השלישי הא-פוליטי. ב. ממש בימים אלו קבלנו הוכחה לקרדינליות של המגזר השלישי. מפלגתו של בנט, המפלגה שהביאה לנו את שקלי וסילמן ושאך לפני חודשים ספורים נדחקה מתחת ל-% החסימה, לפתע מתגלה בסקרים כמפלגה הגדולה ביותר ויש המעריכים את מספר מנדטיה בכ-30. אלו הם הקולות של המגזר השלישי, ומתברר באופן די מפורש, שהקולות האלו נוטים באופן אידאולוגי לימין. להערכתי אנשי הבית שלנו, בית השמאל, מתקשים מאד להבין ולהשלים שחלק גדול ממחנה האופוזיציה (שנאמד בסקרים אלו אפילו כ-70%) הם אנשי המגזר הזה ולא באמת אנשי שמאל. המאבק על נשמתם וקולותיהם של אנשי המגזר הזה, הוא הוא הקרב הגדול על העתיד של המקום הזה. מנהיגי בית הימין, באופוריה של בחירת ה-64 ובשגעון הגדלות והשחיתות שבא בעקבותיו, הצליחו ליצור נתק בין אנשי הימין הרבים במגזר השלישי לבינם. נכון לעכשיו, נראה שמנהיגי השמאל לא הצליחו לנצל את הטעות הזאת. ג. בעוד הנהגת הימין והמדינה מתגלה כמטורללת, נכלולית, ומושחתת, הרי הנהגת השמאל מתגלה ככלי ריק וכחדלי אישים. בעיני הכשל של הנהגת השמאל ליטול את היזמה וההובלה, היא כשל לא פחות חמור (לפחות מבחינת העדר הכישורים הנדרשים) מאשר מחדל הפקרת הגבולות בצפון ודרום והביטחון הכולל. בזמנו חשבתי שהמהלך בשמאל שיוביל ליצירת גוש פוליטי משמעותי של מרכז ליברלי הוא ריכוז מאמץ ואיחוד השורות מאחורי מועמד מוסכם שיציג אלטרנטיבה פרסונלית ברורה לתפקיד רוה"מ. ד. אביב היה בין הבודדים שהתיחסו באופן עקרוני לאיסטרטגיה הזו, אבל הוא ייחס לה מה שכלל לא היה בה, כמו פולחן אישיות ואח"כ פופוליזם. מה אם כן, האג'נדה שכן היתה? היו בה שני מרכיבים. ראשית בחירת הנהגה פחות פולמוסנית,מקטבת ומסיתה, הנהגה כזו שתרחיק את הרדיקלים מכל הכיוונים ממרכז הבמה ותתמקד על פשרות, הסכמות והנמכת גובה הלהבות. המרכיב השני היה, שאם יצליחו ליצור מומנטום וצייטגסט המנבאת ניצחון של השמאל בבחירות, נצליח להביא הרבה מקולות המגזר השלישי למחננו. ה. איני יכול לדעת מה היה קורה אילו מה שהצעתי היה קורה. כולנו רואים מה קרה, כאשר זה לא קרה. קולות המגזר השלישי עורקים למפלגה של בנט, סילמן ושקלי, והאלקטורט של גנץ ולפיד הולך ומצטמצם, כאשר יאיר גולן הרדיקלי מקבל קולות כמו שניהם ביחד. ו. אני מתאר לעצמי שרוב שלושת הקוראים שלי מגחכים כאשר אני מתאר את יאיר גולן כרדיקלי. ואכן הרדיקליות הזו היא תדמית במדיה ולא אידאולוגיה, מכיון שקשה לומר שגולן מציג אידאולוגיה סדורה כלשהי. רדיקלית או לא. הוא מציע להחזיר את עטרת מפא"י ליושנה? בעצם גם זאת אינו מציע. הבעיה שלי אינה איתו, אלא עם פשיטת הרגל הפוליטית של המרכז הפוליטי הליברלי. ז. אם יש השלכה חיובית של "צונאמי" המכתבים, היא בכך שאולי החותמים יקיצו אל המציאות. הם יגלו שהם לא מייצגים רוב אלא מיעוט קטן או גדול. מספר הטייסים הפעילים שחתמו היה כזה שאיפשר לתומר בר ואייל זמיר להדיח אותם מבלי להכריז על פשיטת רגל. חבריהם של החותמים, אלו שמשכו את חתימותיהם ואחרים, לא זו בלבד שלא הצטרפו לחתימה, הם אפילו לא מצייצים ורומזים על סולידריות עם המפוטרים. במקום זאת הם מתמסרים לפיקודם של בר וזמיר, עושי דברם ועוזריהם של האוייבים מימין. הנקודה החשובה כאן היא שמספר החותמים הפעילים, אפילו בין הטייסים, אינו משמעותי. ח. כאן המקום להכניס אבחנה אחרת בדבר סוגי המחאה הפוליטית. האבחנה היא בין מחאה פוליטית פעילה שיכולה להגיע גם עד גבולות המרי האזרחי, לבין מה שמתחיל משם: מרי אזרחי הנפרש בין סרבנות אידאולוגית, אי שיתוף פעולה עם השלטון ופירוק ההסכמה החברתית היוצרת את הגוף הפוליטי המאוחד. המחאה הפוליטית בנוייה על אימון בשלטון. המוחים סבורים שהשלטון טועה במהלך כזה או אחר והם מוחים כדי שהשלטון יתקן את דרכיו בכיוון דרישותיהם ויכניס אותם בחזרה אל מתחת לכנפי הקונצנזוס וההסכמה החברתית השולטת. היפוכה, במרי אזרחי מלא, השלטון הוא האוייב. אין שום אמונה בשלטון הזה והמטרה היא להפריד את הפורשים והמורדים מן ההסכמה החברתית המאפשרת את הלגיטימציה של השלטון הקיים. ט. אני מניח שהמחאה משמאל נמצאת כרגע בין קרני הדילמה של האבחנה בין מחאה פוליטית למרי אזרחי. הכל תלוי בתוצאות הבחירות הבאות. אם בבחירות הבאות השמאל יפסיד, הוא שוב יתפרק בין המיואשים העריקים לבין אלו שידחקו למעמד של דיסידנטים ומרי אזרחי. אופציה נוספת שיש לשקול היא ניצחון האופוזיציה בהובלת 30 מנדטים של ימין לא ביביסטי. ניצחון כזה יהיה בבחינת דחיית הקץ (וגם זאת בהנחה שבנט לא יעביר את קולותיו לצד השני ויממש את האג'נדה האמיתית שלו להחליף את BB בראשות הימין). בתי היולדות יגבירו את הפיריון וממשלת השינוי תהפוך לממשלת ביניים לפני חזרת שלטון הימין. י. באופן פראקטי איני מוצא שומדבר רציני נגד כותבי המכתבים ומכתביהם. זו זכות ויש שיאמרו אף חובה, של אזרחים פעילים להיות מעורבים בחיים הפוליטיים של מדינתם. גם השימוש בעברם הצבאי הוא לגיטימי, או שאולי מותר להשתמש בזה רק אם יש לך גם כיפה על הראש? העובדה שהמכתבים האלו מפרקים את השקר של מכונת הרעל כאילו כל החיילים הלוחמים הם מתנחלים עבדקנים ועוטי כיפות, לא צריכה להפריע לנו. אי אפשר לצפות מציבור של משרתי מילואים, אוהבי המולדת ומניפי הדגל הכחול-לבן, להפוך ביום אחד לחרדים החדשים. אני מבין שקשה מאד למגזר הזה להצהיר שאין זה מעניינם איך הממשלה תשחרר חטופים ואיך היא תנהל את המלחמה בחמאס. האינטרס הבסיסי שלהם הוא שהממשלה תנהל את מדיניותה על קברי הילדים של מצביעיה ולא על קברי הילדים שלהם. יא. קשה לי להזדהות עם התוכן של המכתבים. יש כאן עניין נוסף שלא הערכתי מספיק בעבר והוא סוג של סולידריות של ניצולים ופליטים המתעקשים לדבוק בהבטחת הביטחון הכוזב שמספק להם השלטון. זה מצריך מחשבה עמוקה ומפורטת בפני עצמו ויקצר המצע כאן לדון בו. די לציין שזהו המצע האידאולוגי של הפרוגראמה לשחרר את החטופים קודם ואח"כ להמשיך במלחמה. יב. אני חושב שהמכתבים האלו מתגודדים סביב אג'נדה שהיא מפורטת וספציפית מדי. זה שהרוב הרגעי, המשתנה כמו הרוח בערבי הנחל, תומך בה, אינה סיבה מספקת לתמוך בה. העניין הוא שהתכנית הזו היא אלטרנטיבה לאג'נדה הממשלתית שהיא סוס עם שני ראשים. האחד נוכל והשני אוכל מוות. הראש הראשי של הממשלה, השקוע עד צואר בהסתבכויות משפטיות ומלחמה בחוק, מציג תוכנית לגיטימית של לחימה אינסופית בחמושי החמאס, משטר צבאי ושליטה צבאית ישראלית. הראש השני, של סטרוק, סמוטריץ והבנחמין, מגלה את האמת. התכנית היא טרנספר של עזתים או לפחות התנחלות של חובשי כיפות ברצועה. מדוע אני אומר אמת? מפני שכולנו יודעים איך הדברים מתנהלים. צה"ל, מטעמים צבאיים כמובן, "ינקה" שטחים הרצועה. לפתע תצוץ התנחלות של כמה עשרות מתנחלים.מערכת הדיפ סטייט תעשה קולות של פינוי, בעוד שרים בממשלה עושים את הנדרש כדי להכשיל את הפינוי. כל הסיפור יתקע במערכת המשפט האימפוטנטית והזחלנית ועד שיצא פסק דין חלוט, יצוצו עוד שלוש התנחלויות חדשות. והנה אנו עם "מצב בלתי פתיר" חדש כמו ביו"ש. יג. מי יכול לבוא בתלונות לאזרחים-מילואימניקים-מודאגים שמביעים דעתם בענייני תכנון המדיניות, כאשר הממשלה שתפקידה לעסוק בזה, מציגה תכנית שהיא בעצם מסווה למשהו אחר: הזיות אמוניות משיחיות. מי יהין לומר לאזרחים שאסור להם להתנגד לזה? יד. כותבי המכתבים אינם חוסמים כבישים, אינם מציתים צמיגים ואינם מפריעים לאזרחים אחרים בשגרת יומם. לעומת זאת הם יוצרים מצב שבו משרתיו ועושי דברו של השלטון עושים טעויות החושפות את ערוותם (כמו הדחת הטייסים). גם "הסרת הספק" היא מטרה ראוייה בדרכו הארוכה של המרי האזרחי. נראה שבר וזמיר היו מעדיפים להימנע מהדחות של אנשי צוותי אויר, שכן עצם המעשה עשוי לצמצם את חופש הבחירה שלהם בקריירה האזרחית העתידית שלהם. קשה לי לראות אותם בעתיד בשורות השמאל הפוליטי. עצם זה, שמכריחים את הקרייריסטים הללו לנקוט עמדה, גם היא תגמול ראוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ד. אביב היה בין הבודדים שהתיחסו באופן עקרוני לאיסטרטגיה הזו, אבל הוא ייחס לה מה שכלל לא היה בה, כמו פולחן אישיות ואח"כ פופוליזם." יצוג די לא מדויק למה שאמרתי. לטענתי נגד האסטרטגיה של ״לשים איש על סוס״ היו שני ענפים ולא אחד. טענתי היתה ש: 1) או שינסו לנצח באמצעות פולחן אישיות/פופוליזם שזה גם לא ראוי וגם יוביל לכשלון (כי במחנה הביביסטי עושים זאת טוב יותר ובמחנה שלהם יש לכך יותר קהל/ביקוש). תואם ביבי זה הדבר האחרון שישראל צריכה. 2) או שסתם ינחיתו (שוב) איזה עב״מ דפוק (כמו גדי אייזנקוט) עקב איזו החלטה של ועדה להכתרה מאולצת של חרצוף תורן לתפקיד מנהיג מחנה, למרות שלא צמח לתפקיד באופן אורגני, לצורך אסטרטגית-פרטצ׳ לנצחון בבחירות בהסתמך על סקרי דעת קהל. אסטרטגיה שחוקה ונכשלת של המחנה שהיא כל כך רעילה למבנים הפוליטיים של מפלגות המחנה שהיא כבר גרמה למפלגות שלטון להעלם מהמפה הפוליטית (אז בואו ננסה שוב כי What can go wrong?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בארץ תואם-ביבי. זה טיעון אולי סביר היפותטית אבל מופרך מציאותית. המשחק מול ביבי הוא לא שש-בש, הוא שח-מט. ברגע שנתניהו ירד מעל במת ההיסטוריה/הפוליטיקה הישראלית, השינוי הפוליטי שזה יגרור יהיה שקול לזה של השינוי העולמי בעקבות התפרקות ברית-המועצות. מהצד השני אין אף אחד שמחזיק כל כך הרבה כח ציבורי ופוליטי + מכונת רעל אגרסיבית, ומהצד הליכודי/פאשיסטי לא נראה שיש מישהו כזה שיכול להשתמש באופן יעיל בתשתית שנתניהו הקים. בין השאר בגלל שנתניהו מקפיד מזה עשורים לכסח את הדשא סביבו כדי שיישארו שם רק גמדים עלובים ואימפוטנטיים שלא שווים כלום בלי הגב שלו. מי שחושב שאיזה יריב לוין (שלא לומר גדעון סער או אבי דיכטר) מסוגל להיכנס לנעליים האלה בהצלחה - שיקום. עצם זה שהפוליטיקה הישראלית הגיעה למצב כזה זה אסון דמוקרטי מעצם התהוותו - כי כל המטרה של משטר דמוקרטי היא למנוע מראש היווצרות של גידול מוטציוני כזה שמרכז כל כך הרבה כח אצל איש אחד. נכון שהנצחון המאד זמני בשחמט הלפני קודם הזיז את נתניהו זמנית, אבל הוא עמד על כרעי תרנגולת1 ו(כולנו מקווים) היה לפני מחדל ה-7 באוקטובר הנורא. התנאי לנצחון האמיתי בשחמט הוא שינוי מספיק משמעותי שידאג שנתניהו לא יוכל לחזור להיות ראש ממשלה. למשל - על ידי הקמת וועדת חקירה ממלכתית ואכיפת מסקנותיה. התנאי השני לשינוי בר-קיימא הוא חקיקה מהירה של חוקה/חוקי יסוד שיחזקו לדורות את מעמדה של הדמוקרטיה הישראלית. 1 שלא שווה אפילו את הפיתות שפוזרו ליד ביתה במיצג מחאה מוצלח במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייחוס כוחות העל לפוליטיקאי ממוצע שיתרונו המובהק והיחיד לדעתי הוא הידע הנכון באיך ״משחקים טוב״ עם הקלפים הפוליטיים העומדים לרשותו, הוא מן הטעויות הרווחות בציבור הפוליטי של תנועות המרכז הנוטות שמאלה, והרואות בנתניהו - האיש - האגו - את הסיבה היחידה לאי עליית השמאל לשלטון ובכך מחזקות -אולי מבהירות-את הדבקות בתאוריות האגוצנטריות למיניהן ובכללן התיאוריות ההיליוצנטריות גרסת האייל הקורא. הימין ללא נתניהו ישאר אותו ימין, פרישת המנהיג המיתולוגי של הליכוד ככל הנראה לא יהיה זה שיגרום לאנשי ימין או אנשי ליכוד לעבור לצדדים המזוהים עם המרכז שמאל ואם הליכוד יעמיד בראשו את לוין או את כץ יתכן אפילו שגורמים מהמרכז יחזרו להצביע לליכוד שלא בהנהגת נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ימין ושמאל, ואידך זיל גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם - לקרוא למי שמצליח להישאר ואף לחזק את שלטונו שנה וחצי אחרי המחדל הנורא בהיסטוריה של מדינתו "פוליטיקאי ממוצע", זה בערך כמו לקרוא למנכ"ל שהביא את החברה שלו מפשיטת רגל לחברה של מיליארד דולר "מנכ"ל ממוצע", או לקרוא לכדורגלן שמחסרון 3:0 בדקה התשעים הביא את קבוצתו לנצחון "כדורגלן ממוצע". הזלזול בכוחו של האויב הוא מהגרועים בכשלים, וההיסטוריה העכשווית מראה זאת שוב ושוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זאת לא חוכמה להיות מנכ״ל מצליח גם אם אתה לא כזה מוצלח כאשר יש לך מוצר שהקהל לא מוכן לוותר עליו. קשה לא להיות מנכ״ל מצליח בחברת קוקה-קולה. אתה חושב שלו נתניהו היה מנהיג השמאל, השמאל היה עולה לשלטון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלו מנהיג(י) האופוזיציה בשנתיים האחרונות היו מפגינים אפילו 50 יחוז מכישוריו הפוליטיים, הוא כבר מזמן היה הפח האשפה של ההיסטוריה. עם אופוזיציה דמויית נתניהו (ולו במעט) הוא לא היה מחזיק חודש אחד אחרי ה-7 באוקטובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מניית קוקה קולה תקרוס ב-80 אחוז בשבוע, צריך מנכ"ל מאד מוצלח כדי להחזיר אותה לגב הסוס. זו האנלוגיה הרלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה זלזול באוייב. יש בעיה הפוכה של הפיכת BB לחזות הכל. יש קבוצה מסויימת של ביביסטים. אבל יש גם קבוצה (להערכתי יותר גדולה) של חרדים, דתיים-לאומנים ומזרחים-מקצועיים שבזים ל-BB ותמיכתם בו אינסטרומנטלית. זוכר את שקרן בן שקרן של סמוטריץ? ברגע שBB ילך הם ימצאו קויזלינג אחר שימלא את המשבצת ומועמדים לא חסרים (כ"ץ, לוין, דיכטר, ברקת, צחי נגבי, גדעון סער, אירית לינור, ...). אני גם לא חושב שBB מאפריל 2025 כזה מציאה. הוא היסטרי, נגרר בקלות לקיצוניות ורדיקליות והעיקר פיתח תסביך של "תמות נפשי עם פלישתים". אם מפקדי צה"ל, השב"כ והמוסד הם בוגדים, מתי יגיע הרגע להפעיל את צפירת ה-SOS ולעלות בהמונינו על הסירות לקפריסין, לסבוס ולמפדוזה? ועוד משהו קטן: BB לא נראה לי אדם מאושר. כמה מרוצה מעצמו יכול להיות אדם אינטלגנטי המגלה שתומכיו הם ואטורי, גוטליב, אלמוג מלרע כהן ומאי גולן? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |